גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון אלף שה מדור "עלי הדף"
מסכת חגיגה
דף טו ע"ב

"אם דומה הרב למלאך ה' יבקשו תורה מפיו" - ביאורים באור החסידות (ב)

לפנינו עוד שני ביאורים מספרי רבותינו מאורי החסידות זי"ע, בענין מאמרם ז"ל (טו: וכ"ה במועד קטן יז.): "אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן, מאי דכתיב (מלאכי ב, ז) 'כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא', אם דומה הרב למלאך ה' יבקשו תורה מפיו, ואם לאו אל יבקשו תורה מפיו", אשר בפשטות אי אפשר להבינה, וכפי שכבר הבאנו לאחרונה (בגל' א'שא, פרשת משפטים).

ובכן, המגיד הק' מקאזניץ זי"ע בספרו 'אבות ישראל' (עמ"ס אבות פ"ד מ"כ) מביא: "... ועל דרך שאמר הצדיק המנוח מו"ה זושא זצלה"ה על פסוק 'כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא', ודרשו חכז"ל 'אם דומה עליך הרב למלאך ה' צבאות יבקשו תורה מפיהו ואם לאו אל יבקשו', והקשה הוא ז"ל, בשלמא אם היינו מכירים מלאך, ניחא שנותן בו סימן, אבל עכשיו שאין אנו מכירים האיך נותן בו סימן. ופירש הוא כך: 'אם הרב דומה' בדעתך 'למלאך', כמו שאינך מכיר את המלאך, כך אינך מכיר את הרב, ואין ביכלתך להגיע לשכלו, 'תורה יבקשו מפיהו' – תוכל ללמוד ממנו, 'ואם לאו' – שנדמה בדעתך שתוכל להגיע לשכלו ולמדרגתו, 'אל יבקשו', ודפח"ח". וכן מובא גם בספר 'שפתי צדיקים' (דינאוויץ, בהקדמה): "מהרב הצדיק וכו' ר' זוסיא ז"ל, בפסוק 'כי שפתי כהן' גו', ואמרו בגמרא: ''אם הרב דומה למלאך ה' צבאות יבקשו מפיהו' וכו', וקשה, וכי ראה אדם מלאך מימיו, שיהא יודע מהמלאך אם הרב בדומה לו, אתמהא. אלא הכי פירושו, כמו שלא ראית מלאך מימיך, וממילא לא תנסהו בנסיונות, ולא תשאל ממנו אות או מופת, אלא אתה מאמין שיש מלאך, כן אם הרב דומה בעיניך בזה האופן כמלאך, שלא תנסהו בנסיונות ולא תשאל ממנו אות או מופת, אלא שצריך אתה להאמין שהוא בוודאי צדיק, אז 'תורה יבקשו מפיהו'".

דברי הרבי ר' זושא זי"ע מובאים בספר 'אמרי פנחס' (שער התורה אות עב) בהקשר לעובדא מסויימת שהיתה עם תלמידי המגיד ממעזריטש זי"ע, ואלו הן הדברים: "שמעתי שהרב דק"ק בארדיטשוב (בעל ה'קדושת לוי') ז"ל למד עם הרב דניקלשבורג (הרבי ר' שמעלקא) ז"ל, והיו גדולים בתורה כידוע, ושמעו את שמע הרב המגיד הגדול ממעזריטש ז"ל, ונסעו אליו, כמדומה שהרב דבארדיטשוב כפה את הרב דניקלשבורג לנסוע לראות אם יוטב בעיניהם, ואחר כן אמר להם רבי זוסיא מאניפאלי ז"ל שהבין שלא הוטב בעיניהם, אשאל אתכם דאיתא בגמרא 'אם הרב דומה למלאך ה' צבאות יבקשו תורה מפיהו ואם לאו' וכו', הרי אתם לומדים גדולים תבינו בכאן מה שיש להקשות בזה, ולא ענו, ואמר להם הקושיא היא, וכי מי ראה מלאך ה' שהגמרא נותנת סימן כזה, אך הכי פירושא, 'אם הרב דומה למלאך', שאין אדם יודע מה מלאך, כך לא יהיה מבין על הרב וכו', והבן".

יצויין כי מקור נוסף ישנו לעובדא זו, בספר 'אור התורה' (להגה"ק ר' שלום תאומים זצ"ל מלבוב אב"ד קולקוב, בן אחיו של הפרי מגדים'. הוא סידר לדפוס ספר 'נועם מגדים', ולמד לקח מהרבה צדיקי דורו, וראה שם פר' במדבר בפסוק ואתכם יהיו): "... מעשה ששמעתי מפי הקדוש הרב דק' זלאטשוב (בעל ה'אורח לחיים' זצ"ל) בשני האחים הקדושים הידועים הגאון מוה"ר פנחס בעל המחבר ספר הפלאה, ואחיו הגאון הקדוש מו"ה שמעלקא, שבאו לבוצינא קדישא הרב המגיד הגדול מו"ה דוב ז"ל, ואמרו לו, רבינו ילמדנו אורחות חיים, והשיב להם שילכו אל חדר אחד מחדריו, אשר שם היה יושב הרב הקדוש מוהר"ר זושיא זללה"ה בהיותו עדיין רך בשנים, והוא ילמדם אורחות חיים, והלכו אצלו, והוא היה יושב על הפעקליך, וכבואם לפניו, ואמרו לו כמו שאמר להם הרב, שאל אותם פי' הגמרא על פסוק 'כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא', 'אם הרב דומה למלאך ה' צבאות תורה יבקשו מפיו ואם לאו אל יבקשו', ושאל אותם, וכי מי ראה את המלאך לדמות הרב אליו, ואמר להם ביאור הענין הוא למה"ד, למלך בשר ודם שיש לו בתים גנות ופרדסים נאים, גם יש לו עיירות ומדינות, וכאשר משבחין את המלך בבתים וגנות ופרדסים, הפקח אומר מה שבח הוא זה, הלא יש לו עיירות מרובים, וכן כאשר משבחין בעיירות אומר הלא יש לו ג"כ מדינות רבות, עד שלא נודע במה לשבחו, ובפרט למלאך ה' צבאות שאין להגביל גדלו ולא לידע ענינו, כי מי ראה או ידע אותו, וכן 'אם הרב דומה למלאך ה' צבאות' - בהפלגת חכמתו שאין להגבילו, אזי 'תורה יבקשו מפיו', משא"כ כאשר יגביל את הרב בהפלגת החכמה, אזי 'אל יבקשו', ע"כ. והבן כי הם דברים עמוקים, וכל אדם אשר ירצה לבקש תורה מפי רבו באורחות חיים צריך לכלל זה".

הרה"ק בעל ה'הפלאה' זי"ע העלה בספריו ביאור נוסף במאמר זה, ונעתיק לשונו בהקדמת ספר המקנה (אות מג): "עוד אמרו חז"ל 'אמר ר' יוחנן, 'תורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא', אם דומה הרב למלאך ה' צבאות תורה יבקשו מפיהו' וכו', נראה הא דדימה אותו למלאך, ענינו, דכתיב (זכרי' ג, ז) 'ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה', כי האדם נקרא 'מהלך', על ידי עסקו בתורה הוא מתעלה בכל יום ממדריגה למדריגה... והמלאכים נקראים 'עומדים', שעומדים במדריגה אחת כשעה שנבראו... וכוונת ר' יוחנן שהרב בשעה שמלמד לתלמידיו ישים כל מגמת פניו לעלות את תלמידיו ולהסבירם בפנים יפות, ולא יחשוב באותה שעה תועלת עליות עצמו, כי חשבו עליות עצמו הוא מניעת עליות תלמידיו, וצריך להיות באותה שעה כ'מלאך' הנקרא 'עומד', ולא יחשוב הרב כי בזה יתמעט חכמתו" (וראה עוד בספרו 'פנים יפות' פר' וירא בפסוק "וירא וירץ לקראתם" ובפר' כי תשא בפסוק "כי לא יראני" ובפר' האזינו בפסוק "כי לא ריק הוא מכם").