ליתן שכר למביאיהן / חגיגה ג ע"א
יהודה רוזנברג
דף יום-יומי, תורת הר עציון
הגמרא בדף ג ע"א מביאה ברייתא העוסקת במצוות 'הקהל':
"'הקהל את העם האנשים והנשים והטף' – אם אנשים באים ללמוד, נשים באות לשמוע, טף למה באין? כדי ליתן שכר למביאיהן".
על פי פשט הדברים נראה שהקטנים הנזכרים כאן אינם מסוגלים ללמוד את הפסוקים ולהבינם כראוי, ואף לא 'לשמוע' את פשטי המקראות ולהבינם באופן שטחי, וכל מטרת הבאתם היא רק לזַכות את מביאיהם בשכר.
נראה שכך הבין הרמב"ן (דברים לא, יב) את דברי הברייתא, אך הוא עצמו חלק על כך:
"ובניהם אשר לא ידעו ישמעו ולמדו – הם הטף, כי ישמעו וישאלו, והאבות ירגילום ויחנכו אותם, כי אין הטף הזה יונקי שדים, אבל הם קטני השנים הקרובים להתחנך, וזה טעם 'ולמדו ליראה' – בעתיד... אבל רבותינו אמרו... ליתן שכר למביאיהם".
הרמב"ן מציג את פירושו כחולק על דרשת חז"ל, ולדעתו הקטנים הנזכרים בפסוק הם קטנים בעלי דעת, המסוגלים להתחנך וללמוד, ומתוך כך ישמרו את המצוות כשיגדלו.
אולם כיצד תסתדר דרשת חז"ל עם פשטי המקראות, המכריזים בפירוש שהקטנים "ישמעו ולמדו ליראה את ה' א-לוהיכם", ומשמע שזוהי התועלת שבהבאתם?
ואכן, המהרש"א (בחידושי אגדות לסוגייתנו) מבחין בין קטנים בגילאים שונים:
"יש לעיין בזה, דהא כתיב בתר הכי באותו ענין 'ובניהם אשר לא ידעו ישמעו ולמדו'... וי"ל דההוא קרא בקטנים שהגיעו כבר לחינוך והם בכלל שמיעה ולמוד... ואשר לא ידעו היינו שאינן יודעין לשמור ולעשות שנזכר בקרא גבי אנשים ונשים, וא"כ הטף דהכא ע"כ לא איירי בהגיעו לחינוך, דלא אצטריך ליה, דהא מפורש בקרא... אלא דהטף איירי בקטנים שלא הגיעו לחינוך ואינן בכלל שמיעה ולימוד, ולמה הם באים אלא כדי ליתן שכר למביאיהן".
על פי המהרש"א, הקטנים שהגיעו לחינוך מובאים כדי שישמעו וילמדו ליראה את ה', והקטנים שעוד לא הגיעו לחינוך מובאים רק כדי לתת שכר למביאיהם.
אומנם, עדיין עלינו להבין את מטרתה של אותה הבאה, שאינה אלא "כדי ליתן שכר למביאיהם": אם אכן אין כל תועלת בהבאת הקטנים, מדוע בכלל קבעה התורה שיש להביאם? אם המטרה היחידה היא לתת שכר למביאיהם – אפשר היה לקבוע כל מצווה אחרת, ולקבוע לה שכר!
לכן נראה שגם לפי הדרשה יש תועלת בהבאת הקטנים מלבד נתינת השכר: מעמד ה'הקהל' הוא מעמד של קבלת עול מלכות שמיים, מעין קבלת תורה מחודשת של כל עם ישראל, ולכן נדרשת נוכחות של כל העם. הקטנים שלא הגיעו לחינוך אכן אינם מובאים לצורך התועלת שתצמח להם עצמם, אלא בשביל מביאיהם – כדי שכל אדם מישראל יעמוד שם עם כל משפחתו ויחוש כאילו הוא עומד שוב בהר סיני ומקבל עליו את התורה, וכדי שכל עם ישראל כולו יעמוד ויקבל על עצמו את מלכות ה', כאיש אחד ובלב אחד.
אפשר שהדבר קשור גם לספק שהעלה ה'טורי אבן' בסוגייתנו: מי הם "מביאיהם"? האם החובה להביא את הקטן מוטלת על אביו, או על בית הדין, הממונים על קיום המצוות כל עם ישראל? אפשר שיש להבחין בעניין זה בין הקטנים השונים: קטנים שהגיעו לחינוך – חיוב הבאתם מוטל על אביהם, האחראי על חינוכם, ואילו קטנים שלא הגיעו לחינוך, וכל הבאתם אינה אלא כדי להשלים את נוכחותו של עם ישראל כולו במעמד – אפשר שחיוב הבאתם מוטל על בית הדין, האחראי על הטקס כולו, וכך גם על עמידתו של העם כולו כאיש אחד בברית עִם ה'.
