מותר ללמד זוהר ברבים?
הרב דב קדרון
חגיגה יא ע"ב
במשנה נאמר שאין מלמדים מעשה מרכבה לכל אדם, אלא רק למי שהוא חכם ומבין מדעתו.
הרמב"ם (מורה נבוכים ח"א פרק לג, מובא בלקט ביאורי אגדות) מסביר שאדם שעדיין לא למד חכמה ותורה, ומתחיל מיד ללמוד את סתרי התורה – לימוד כזה מזיק לו, כי צריך ללמוד בהדרגה את דברי החכמה מלמטה למעלה, וכשם שאם יתנו לתינוק יונק לחם חיטה ובשר ויין יגרמו לו המאכלים הללו שימות, וזאת לא בגלל שהמאכלים הללו רעים אלא בגלל חולשת גופו של התינוק, כך מי שמדלג על לימוד החכמה ומתחיל ללמוד את סתרי התורה יינזק מכך, בגלל חולשת נפשו, ויגרום לו הדבר לבלבול וביטול אמונתו.
המקובל רבי יהודה פתייה זצ"ל (בספרו מנחת יהודה) כתב שעל זה נאמר (תהלים לב, ט): "אַל תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין", כי חלקי התורה הם: פשט, רמז, דרש וסוד, ראשי תיבות: פרד"ס, ועל כך אומר הפסוק: אל תהיו כסוס כפרד, כלומר אל תתחילו בתחילת לימודכם ללמוד את האות ס' (סוד) ורק לאחר מכן את האותיות פר"ד (פשט, רמז, דרש), כי אם תעשו כך "אין הבין" - לא תבינו שום דבר.
על פי זה פסק הרב עזרא בצרי (בכתב העת אורייתא יח, עמוד קיב) שאסור ללמד ברבים שיעור בספר הזוהר, כי אין מלמדים את נסתרות התורה אלא ליחידים הראויים לכך.
