מדוע "חלקו וחלק חברו"?
הרב דב קדרון
חגיגה טו ע"א
[הקב"ה] ברא צדיקים - ברא רשעים, ברא גן עדן - ברא גיהנם. כל אחד ואחד יש לו שני חלקים, אחד בגן עדן ואחד בגיהנם, זכה צדיק - נטל חלקו וחלק חברו בגן עדן, נתחייב רשע - נטל חלקו וחלק חברו בגיהנם.
עניין זה לכאורה קשה: מדוע יזכה הצדיק בחלק חברו, שהוא לא עמל בו, ומדוע יתחייב הרשע במה שלא חטא?
ביאר הבית הלוי (בראשית ו,ה, מובא בלקט ביאורי אגדות) שלכל מעשה שאדם עושה יש השפעה על כל הנבראים, ואפילו על בעלי חיים. כל מעשה יוצר אווירה, טובה או רעה, מגביר את התשוקה לטוב או לרע, וזאת הסיבה שבדור המבול אפילו בעלי החיים שינו את דרכם ו"חטאו", אף על פי שאין להם בחירה חופשית, מפני שהמעשים המקולקלים של בני האדם השפיעו על כל טבע העולם והשפעתם הגיעה אפילו עד בעלי החיים וגרמו להם לשנות את טבעם.
מכיוון שכל מעשה רע שעושה אדם רשע משפיע גם על אנשים אחרים, ואפילו על הצדיקים, נמצא שהרשע במעשיו הרעים גורם לצדיק להיכשל בחטא, וייתכן אף שחלקו של הרשע באותו חטא גדול יותר מחלקו של הצדיק, כי הרשע הוא זה שהגביר את התשוקה של הצדיק לחטוא. ומכיוון שהצדיק נענש על חטאו בעולם הזה כדי שיישאר נקי לעולם הבא, והרשע נענש בעולם הבא – הוא מקבל את חלקו של הצדיק בגיהנם. וכך להיפך, לצדיק יש חלק גדול במעשים הטובים של הרשע, כי הוא זה שהשפיע עליו את התשוקה לטוב, והרשע יקבל את שכרו בעולם הזה, ולצדיק יהיה שמור חלקו של הרשע בגן עדן, בזכות ההשפעה הטובה שהשפיע עליו בחייו.
