הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי

הרב אברהם בלס, מכון הירושלמי

חגיגה יח ע"א

תלמוד בבלי חגיגה, יח, א:

"מכלל דתרוייהו סבירא להו דחולו של מועד אסור בעשיית מלאכה, מנהני מילי? דתנו רבנן: את חג המצות תשמר שבעת ימים, לימד על חולו של מועד שאסור בעשיית מלאכה, דברי רבי יאשיה...".

תוספות (שם ד"ה: חולו של מועד אסור בעשיית מלאכה) אומר שלאורה עולה מסוגיה זאת שאיסור מלאכה לדעת ר' הושעיה הוא מדאורייתא (תו"ס מביא שכך גם דעת רש"י במסכת מועד קטן יא, ב). רבינו תם מקשה על מסקנה זאת והראיה המרכזית שלו היא מהירושלמי (מועד קטן ב, ג) שם משמע שיתכן לבטל את איסור המלאכה בחול המועד. ביטול איסור מלאכה בחול המועד מתאפשר רק אם אנו אומרים שאיסור זה הוא מדרבנן. והעובדה שרבי יאשיה הביא פסוק לא אומר שדין זה הוא מדאורייתא. פסוק זה הוא אסמכתא בלבד.

תלמוד ירושלמי מועד קטן ב, ג:

"אמר ר' בא בר ממל אילו היה לי מי שיימנה עמי ... והיתרתי שיהו עושין מלאכה בחולו של מועד ... כלום אסרו לעשו' מלאכה בחולו של מועד אלא כדי שיהו אוכלין ושותין ויגיעין בתורה, ואינון אכלין ושתין ופחזין".

מירושלמי זה משמע שהמטרה המרכזית של חול המועד היא העיסוק בתורה.