מלאכה קלה שלא לצורך

הרב דב קדרון

חגיגה יח ע"א

בגמרא מובאות כמה דרשות מפסוקים מהם לומדים שחול המועד אסור בעשיית מלאכה, ובבירור הלכה (בתחילת מסכת מועד קטן) התבאר שיש מחלוקת אם זהו איסור מדאורייתא או רק מדרבנן, והדרשות הן בגדר אסמכתא בעלמא.

הפוסקים נחלקו בשאלה עד כמה צריך להיזהר לא לעשות מלאכה, אפילו בלא כוונה, בחול המועד.

בעל שו"ת בצל החכמה (ח"ה סימן צה) כותב שזהו דבר פשוט שאסור לעשות שום מלאכה בחול המועד שלא לצורך כלל, ואפילו אם לא מדובר בטירחה, כגון סתם להדליק גפרור (או להדליק אור) בלי שיש בזה צורך המועד, וכמובן שאין היתר לנסוע ברכב אם הנסיעה אינה לצורך המועד.

כך גם מסופר על החזון איש (אורחות רבנו ח"ב עמוד קכא) שהיה מחמיר לא ליטול ידיו בחול המועד על גבי זרעים, כדי שלא ישקה אותם, וכשהיה יוצא מביתו היה בודק כיסיו לפני יציאתו שלא יהיה בהם דבר שאין לו בהם צורך כלל, כדי לא לטלטל ברשות הרבים.

לעומת זאת בספר חול המועד כהלכתו (פ"ב הערה כה) כותב ששמע מהרה"ג שלמה זלמן אויערבך זצ"ל שאין שום איסור להדליק סתם גפרור בחול המועד, גם אם אין בזה צורך המועד, כי רק מלאכה שהדרך הוא לעשותה בטורח ובשיהוי אסורה שלא לצורך המועד, אבל פעולה קלה שאין בה טרחה מותרת.