סקר
איך אתה לומד דף יומי?






 

היחס לעמי הארץ בזמן הזה / חגיגה כב ע"א

הרב אברהם סתיו

דף יום-יומי, תורת הר עציון

 

אחת הסוגיות הטעונות במקורות חז"ל היא סוגיית היחס לעמי הארץ. כך למשל נאמר בגמרא בפסחים (מט ע"ב):

"תנו רבנן, ששה דברים נאמרו בעמי הארץ: אין מוסרין להן עדות, ואין מקבלין ממנו עדות, ואין מגלין להן סוד, ואין ממנין אותן אפוטרופוס על היתומים, ואין ממנין אותן אפוטרופוס על קופה של צדקה, ואין מתלוין עמהן בדרך, ויש אומרים אף אין מכריזין על אבידתו".

עוד נאמר בגמרא שם:

"ולא ישא בת עמי הארץ, מפני שהן שקץ, ונשותיהן שרץ, ועל בנותיהן הוא אומר 'ארור שכב עם כל בהמה'".

ובגמרא בברכות (מז ע"ב) הוסיפו שאין מזמנים על עם הארץ.

אל מול היחס המבדל שבסוגיות אלו, עומדים דברי רבי יוסי בסוגייתנו:

"תניא, אמר רבי יוסי: מפני מה הכל נאמנין על טהרת יין ושמן כל ימות השנה – כדי שלא יהא כל אחד ואחד הולך ובונה במה לעצמו ושורף פרה אדומה לעצמו. אמר רב פפא: כמאן מקבלינן האידנא סהדותא מעם הארץ? כמאן – כרבי יוסי".

דברי רבי יוסי נאמרו בנוגע לנושא מצומצם – קבלת יין ושמן למנחות במקדש, אך רב פפא הרחיב את דבריו גם לקבלת עדות בכלל. בדברי הראשונים מתבררות שתי שאלות חשובות, המגדירות את היחס שבין דברי רבי יוסי לסוגיות המובאות לעיל:

א. על איזה "עם הארץ" דיבר רבי יוסי?

ב. מהם התחומים המושפעים מדבריו?

השאלה הראשונה נתונה במחלוקת בין הרי"ף לרש"י. הרי"ף (פסחים טז ע"ב באלפס) כתב שאין כל מחלוקת בין הסוגיות: רבי יוסי אמר את דבריו רק ביחס לעם הארץ שומר מצוות, ואילו הסוגיות בפסחים ובברכות דיברו על עם הארץ החשוד לעבור עבירות. אך רש"י בסוגייתנו (ד"ה כרבי) כתב שיש מחלוקת בין רבי יוסי לרבנן, ומדבריו עולה שרבי יוסי מכשיר גם עם הארץ החשוד על עבירות.

השאלה השנייה מעורפלת יותר. בדעת רב פפא, שהרחיב את דברי ר' יוסי גם לתחום של עדות, כתב הרא"ש (פסחים ג, י) שאין אנו רוצים שעמי הארץ יקימו בתי דינים משלהם, ולכן אנו מאמינים לעדותם. יש מקום ללמוד מדבריו שאין אנו מקיימים הלכות העלולות לגרום לקרע בין חלקי העם. ואכן, התוספות בברכות (מז ע"ב ד"ה אמר) כתבו שאנו נוהגים כיום לזמן יחד עם עמי הארץ בעקבות סברה זו.

לדיונים אלו יש משמעות רבה בימינו ביחס לנישואין עם בנות המגיעות מבית שאינו דתי, "בנות עמי הארץ". השולחן ערוך (אבן העזר ב, ו) פסק שאין לשאת בת עם הארץ, ומדבריו עולה שהלכה זו קיימת גם בימינו. אומנם, לאור דברי התוספות והרא"ש יש מקום לומר שגם הלכה זו בטלה כיום, ואכן הריב"ש (סימן ט"ו) כתב ש"מימינו לא ראינו מי שמיחה בזה".

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר