מה ההבדל בין פסול לחסר?
הרב דב קדרון
חגיגה כא ע"ב
ב"הלכה ברורה" מובא פסק השולחן ערוך, שכאשר יש שני מקוואות וקיר המפריד ביניהם, אם אחד מהמקוואות פסול, או חסר, אם נפער חור בקיר שביניהם בגודל של "שפופרת הנוד", אפילו לרגע אחד, אזי המקווה הפסול נהפך לכשר ונשאר כשר גם לאחר שנסתם החור. מרן הרב קוק זצ"ל מדגיש שזה דווקא במקווה פסול, אבל אם מדובר במקווה חסר, שאין בו מספיק מים, אז הוא כשר רק כל זמן שיש חור בקיר, אבל ברגע שנסתם החור המקווה החסר חוזר להיות פסול.
בדומה לזה הוא כותב בספר אורות התשובה (פרק ב) שיש שני סוגים של בעלי תשובה:
יש אדם שפתאום החליט שעליו להשתנות, בבת אחת, כמו ברק רוחני שנכנס לנשמתו, הוא מכיר את הרע ואת הכיעור של החטא, ומאז והלאה נהפך לאיש אחר. זה דומה למקווה פסול שאפילו אם רגע אחד הייתה השקה בין מימיו לבין מימי המקווה הכשר – מיד הוא נהפך בעצמו למקווה כשר.
ויש אדם שמרגיש שהוא צריך להיטיב את דרכיו ואת אורחות חייו, ולאט לאט הוא הולך וכובש את דרכי היושר, מתקן את המדות, מיטיב את המעשים. לאדם כזה לא מספיק חיבור רגעי לתורה ולמקור השפע הטוב, אלא הוא צריך להיות מחובר כל הזמן כדי להמשיך ולהיטיב את מעשיו ודרכיו. זה דומה למקווה חסר שכדי להיות כשר צריך כל הזמן להיות מחובר למקווה השלם.
