שבעים יומין מקמי מעצרתא
חגיגה כה ע"ב
"אמר אביי, שמע מינה: דינא הוא דעילויה אריסא למיטרח אגולפי שבעים יומין מקמי מעצרתא".
מעצרתא הוא עצרת – חג השבועות החל חמישים יום לאחר הפסח, והפסח חל שלשים יום אחר פורים. נמצא שעצרת חל שבעים יומין אחר כ"ה באדר.
בכ"ה באדר החלה בריאת העולם לרבי יהושע, כך כתב המהר"ל מפראג בספר נר מצוה, וכך מבואר מדברי מדרש ויקרא רבה בפרשת אמור (פרשה כט סימן א).
ואין אריסא אלא עובד ה', כדברי רב נחמן בר יצחק במסכת עירובין דף סה ע"א: "אנן פועלי דיממא אנן". וכך הם דברי רבי טרפון במסכת אבות פרק ב משנה טו: "היום קצר והמלאכה מרובה והפועלים עצלים".
נמצא שמשעת בריאת העולם שהיה שבעים יום מקמי עצרתא, אין טרחת הפועלים אלא לצורך מתן תורה, כי לא נברא העולם אלא עבור יום מתן תורה שביום הששי בסיון. כדברי ריש לקיש במסכת שבת דף פח ע"א: "מאי דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום הששי, ה"א יתירה למה לי? - מלמד שהתנה הקדוש ברוך הוא עם מעשה בראשית, ואמר להם: אם ישראל מקבלים התורה - אתם מתקיימין, ואם לאו - אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו".
