מהי הגאולה? / הרב אורי גמסון

חסידות על הדף

יבמות ב ע"א

חמש עשרה נשים - פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן היבום, עד סוף העולם.

מצפים לבואו של המשיח, לבואה של הגאולה, אבל מה בעצם המטרה? מה לא טוב בחיים שלנו כפי שאנחנו חיים היום ושהמשיח אמור לתקן?

רבי ישראל דב מווילעדניק (שארית ישראל, שער הזמנים, דרושים לפסח, דרוש שני) מסביר את רעיון הגאולה, על בסיס מטרת בריאת העולם הזה, ולומד את הדברים מתוך דברי המשנה הפותחת במסכת.

הוא מסביר כי מטרת בריאת עולם, שמעלים על הנוכחות האלוקית היא, שמתוך החושך יתגלה אורו של הקב"ה, משום שדווקא כאשר קורה הבלתי אפשרי ואורו של הקב"ה מתגלה מתוך החושך, אז מתגלה שבעצם גם החושך הוא אור, ואין רע כלל, וזוהי תכלית העולם.

הוא מוסיף נדבך נוסף להסבר ואומר שהדמות הנשית בקבלה, מייצגת את ספירת המלכות, אותה דרגה שעסוקה בביצוע הדברים ופחות במהותם, ובמקום הזה ישנו הסתר. בדיוק כשם שדמות מלכותית עטופה בהרבה כיסויים שמכסים על מי ומה שהיא במהותה, מכיוון שאנשים בוחנים מלך, כמו כל דמות ציבורית, על פי מעשיו, ולא על פי המהות הפנימית שלו, כך כאשר מתייחסים ל"מלכות" האלוקית, מתייחסים למקום שבו אלוקים מכסה את עצמו ונותן לנו לראות אותו רק דרך מעשיו בעולם, ולא דרך מהות המעשים.

כנגד דרגת המלכות, ובניגוד גמור אליה, ישנה דרגה שונה לגמרי – שם "י"ה", שבספרות הקבלה מייצג את גילוי המהות האלוקית, ללא הסתרה.

על יסוד כך, הוא מסביר שכאשר המשנה אומרת "חמש עשרה נשים", היא מתכוונת לרעיון שבו, מתגלה דרגת ה"חמש עשרה", שם הגילוי האלוקי – "י"ה", בדמות הנשית, ומתחברים שני הפכים גמורים, כך שבתוך ההסתרה האדם מסוגל לראות כיצד הקב"ה מתגלה אליו, ובעצם ההסתרה איננה הסתרה כלל ועיקר.

במקום הזה נפטרות הצרות, כפי שאומרת המשנה "חמש עשרה נשים פוטרות צרותיהן", מכיוון שכל דבר שקורה לאדם מכיל את הגרעין האלוקי שמכוון אותו, ומזין אותו, כך שהכל טוב.

המקום הנפשי הזה, הוא מה שמשיח עתיד להביא לכל אחד מאיתנו בפרט, ולעולם בכלל.

לכן, הוא ממשיך להסביר, המשיח נקרא "עני ורוכב על חמור", משום שהמילה עני שמתארת את המשיח מכילה את שלשת המסכתות: עירובין, נידה ויבמות, כאשר יבמות היא האות המסיימת את שמו.

כאשר האדם מסוגל להביא את עצמו לראות את הגילוי בתוך ההסתרה, הוא משלים את המצע שעליו עתיד המשיח להתגלות.

הוא מסיים את הרעיון ואומר, שהעובדה שהרעיון הזה הוא הרעיון הפותח את מסכת יבמות היא משום שעיקרו של הייבום הוא להקים שם למי שלא זכה להקים לו שם, משום שכאשר האדם מנהיג את חייו, כך שהוא רואה את הגילוי האלוקי בכל מקום, הוא מקים את שמו של הקב"ה, ועל ידי זה מביא גאולה לעולם.