מהו הרמז ב"נטמאת ידו"?
הרב דב קדרון
חגיגה כד ע"א
אחת החומרות שהחמירו חכמים בקודש יותר מאשר בתרומה היא אצל אדם שיד אחת שלו נטמאה – לעניין תרומה ידו השנייה נשארת טהורה, אבל לעניין קודש גם ידו השנייה טמאה וצריך לטבול את שתי ידיו. יש בעניין זה רמז בקשר למידות:
שתי הידיים מסמלות את שתי המידות: חסד וגבורה, או במילים אחרות: חיוב ושלילה, או קירוב וריחוק וכו'. ההבדל בין תרומה לקודש הוא ההבדל בין דיבור או מעשה לבין מחשבה, כי תרומה מופרשת בעיקר על ידי דיבור ומעשה, וקודש במחשבה. כאשר יד אחת נטמאת זה רומז למצב שבו אדם משתמש באחת המידות, חסד או גבורה, באופן לא נכון, כמו מי שמתאכזר לרחמנים או מרחם על אכזרים.
בעניין הזה יש הבדל אם הבלבול אצל אותו אדם הינו ברמה של הדיבור או ברמה של המחשבה. אם מדובר ברמה של דיבור, או מעשה, כמו הרמה של תרומה, אז אם נטמאת ידו אחת לא נטמאת ידו השנייה, כלומר: אם הוא מדבר או עושה מעשה של אכזריות כלפי רחמנים אז זהו סימן שיש לו פגם במידת האכזריות, אך אין זה בהכרח אומר שנפגמה אצלו גם מידת הרחמנות, וכן להיפך, אם הוא מדבר או עושה מעשה של רחמנות כלפי אכזרים, אין זה בהכרח אומר שנפגמה אצלו גם המידה השניה.
אבל כאשר הבלבול הוא ברמת המחשבה, כמו קודש, אזי אם נטמאת ידו אחת נטמאת גם השנייה, כלומר אדם שחושב שצריך לרחם על אכזרים זהו סימן שיש לו פגם גם במידת החסד וגם במידת הדין, וכן להיפך, מי שחושב שיש להתאכזר לרחמנים זהו סימן שיש לו פגם בשתי המידות.
