סקר
איך אתה לומד דף יומי?






 

היה אפר פרה בזמן הגמרא?

הרב דב קדרון

חגיגה כה ע"א

  

בגמרא נאמר שהיו אנשים בגליל שהיו מקפידים על הטהרה של יינם ושמנם, כי אם יזכו וייבנה בית המקדש יוכלו להשתמש בהם להקרבה על המזבח. זהו אחד המקורות שמהם מוכיח המשנה למלך (הלכות אבל ג,א) שבזמן האמוראים עדיין היה אפר של פרה אדומה, ומשום כך יכלו לטהר לגמרי את יינם ושמנם, כי בזמן שאין אפר כזה הרי כולם טמאי מת ואין אפשרות להגיע למצב של טהרה גמורה.

מהר"ץ חיות כותב שעל פי זה ניתן ליישב סתירה בדברי הטור, שכן בהלכות ראש השנה (סימן תרג) הוא מביא את דברי הירושלמי (שבת פ"א ה"ג) שמי שלא יכול לאכול כל השנה בטהרה לפחות ייזהר בכך שבעה ימים בשנה, ומבאר שהכוונה היא לשבעה הימים שבין ראש השנה ליום הכפורים, ואין צורך להזהיר על שני ימי ראש השנה, כי ממילא אדם חייב לטהר את עצמו ברגל. ולעומת זאת בהלכות יום הכפורים (סימן תרו) הוא כותב שבזמננו אין אפשרות לקיים את המצווה הזו של טהרה ברגל, כי החיוב הוא לטהר את עצמו מכל הטומאות כולל טומאת מת, ואין לנו אפר של פרה אדומה.

אלא, ההבדל הוא שבהלכות ראש השנה הוא מבאר את דברי התלמוד הירושלמי, ובזמן האמוראים אכן הייתה אפשרות להיטהר לגמרי, כי היה להם אפר של פרה אדומה, ושם הוא מביא את הדברים כדי ללמוד מהם שגם בזמננו יש להיזהר יותר בעשרת ימי תשובה מאשר בשאר ימי השנה, וגם מי שלא נזהר מפת עכו"ם כל השנה נזהר מכך בעשרת ימי תשובה, אבל בהלכות יום הכפורים כאשר הוא דן על החיוב להיטהר – הוא כותב שבזמננו אין אפשרות עדיין לקיים חיוב זה. 

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר