מדוע "אימת מלכות עליהם"?
הרב דב קדרון
חגיגה כו ע"א
יהודים שעובדים עבור המלך ונכנסים לבתים של אנשים כדי לגבות מהם מיסים, עלולים לגעת בכלים שבבית ולטמא אותם, ובגמרא יש מחלוקת בין רבי יוחנן לרבי אלעזר באיזה מצב הם מפחדים שלא ייתפסו כמזלזלים בתפקידם ולכן נוגעים בכל כלי הבית: האם כאשר מתלווה אליהם גוי הם מפחדים ממנו שיעניש אותם בגופם או בממונם, כי "אימת נכרי עליהם", או שמא הם מפחדים שמא ילשין עליהם למלכות, כי "אימת מלכות עליהם".
בגמרא לא מבואר מי מבין השניים, רבי יוחנן או רבי אלעזר, סובר איזו סברה, אולם הרב ראובן מרגליות זצ"ל כתב ספר שנקרא "שם עולם", ובו הוא מברר ומוכיח מי סובר איזו סברה בכל מקום בש"ס שנזכרת מחלוקת ולא מבואר מי מבין שני החולקים סובר איזו סברה, ולגבי המחלוקת בעניין אימה הוא מוכיח (מובא בלקט ביאורי אגדות) שרבי יוחנן הוא זה שסבור כי "אימת מלכות עליהם".
ראיותיו הן מדברי רבי יוחנן עצמו במסכת זבחים (קב,א) שמביא שם ראיה לדברי רבי ינאי שאמר "לעולם תהא אימת מלכות עליך", מהפסוק (מלכים א יח, מו): "וְיַד ה' הָיְתָה אֶל אֵלִיָּהוּ וַיְשַׁנֵּס מָתְנָיו וַיָּרָץ לִפְנֵי אַחְאָב", וטעם הדבר הוא כפי שמסביר רבי יוחנן עצמו במסכת ברכות (נח,א) שכל אדם שמתמנה לתפקיד שיש בו שררה כל שהיא, זהו בהשגחה מיוחדת בידי שמים, כי מקור כל השררות הוא הקב"ה והוא זה שמחליט למי יינתן כל כוח של סמכות, כמו שנאמר (דברי הימים א כט, יא): "לְךָ ה' הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ", ממילא ברור שלפי שיטתו יש לכבד ולהתיירא מכל בעל כוח או שררה, כי הוא במידה מסוימת שליחו של הקב"ה.
