האם ייבום דוחה או מתיר?

הרב דב קדרון

יבמות ב ע"א

בדרך כלל אשת אחיו אסורה על אדם באיסור חמור שעונשו כרת. רק כאשר אותו אח נפטר בלא צאצאים באה מצוות ייבום ודוחה את איסור אשת אח. הגרי"ד סולובייצ'יק (רשימות שיעורים) ביאר שכמו שיש מחלוקת לגבי פיקוח נפש בשבת, שלדעה אחת השבת דחויה מפני פיקוח נפש, כלומר שרק מחוסר ברירה מותר לחלל שבת כדי להציל נפש, ולכן צריך למעט ככל האפשר בחילול השבת, ואילו לדעה אחרת שבת הותרה מפני פיקוח נפש, ומותר לעשות את כל הדרוש ללא צורך למעט בפעולות, כך גם יש מחלוקת בעניין זה של מצוות ייבום הדוחה את איסור אשת אח.

לדעת רש"י מכיוון שהיתר ייבום כתוב בפירוש בתורה, זוהי ההלכה, לא מפני שמצוות ייבום דוחה את איסור אשת אח מחוסר ברירה, אלא מפני שבמצב כזה יש היתר גמור, כי במצב של ייבום - איסור אשת אח מופקע ולא חל כלל. זוהי הסברה של "הותרה". אולם מדברי תוספות הוא מוכיח שהם סבורים שמצוות ייבום רק דוחה את איסור אשת אח, שעדיין קיים גם במצב זה, אלא שהתורה קבעה שהוא נדחה לצורך מצוות ייבום, כי הם סוברים את הסברה של "דחויה".

ייתכן שזו היא המחלוקת שעומדת בבסיס ההבדל שבין הפוסקים אם ניתן לקיים את מצוות ייבום גם בזמננו, כאשר היבם לא מתכוון לשם מצווה, כי לדעת הסבורים שזהו דין "הותרה", כלומר שאיסור אשת אח לא קיים בכלל – אין חשש לבצע את הייבום גם אם הכוונה אינה לשם מצווה, אבל לפי מי שסבור שאיסור אשת אח עומד בתוקפו ורק נדחה לצורך מצוות ייבום, אם הכוונה בייבום אינה לשם מצווה אז יש לחשוש שזו עבירה ולא מצווה.