גמישות מחשבתית / רפי זברגר

יבמות ב ע''א-ע''ב
  

הקדמה 

בסייעתא דשמיא מתחילים את סדר נשים במסכת יבמות. במאמר זה נעסוק בעניין העקרוני של הפרק הראשון והוא מצוות ייבום לנשים האסורות על היבם מדין ערווה. זהו מעבר החד שבין דברים האסורים בתכלית האיסור אשר הופכים להיות במצב מסוים מותרים ואף מצווה לקיימם, אך ''נחסמים'' עקב איסור אחר. נתחיל במספר הקדמות כלליות:
• אשת אח היא אחד מאיסורי עריות שהעובר עליהן חייב כרת.
• אם אח של אדם מאביו (יש לשניהם אותו אבא) נשא אשה והוא נפטר ללא ילדים בעת מותו (גם אם היו לו ילדים לפני כן והם מתו) הרי שאשתו הופכת להיות מותרת לאחי בעלה המת, וחייבת בייבום או בחליצה.
• אחד מהאחים של המת חייב כאמור לייבם את אשת האח שנפטר ללא ילדים, או לחילופין חייב לחלוץ לה.
• אם אחד האחים ייבם אותה היא הופכת להיות אשתו לכל דבר ועניין.
• אם אחד האחים חלץ לה - אשת המת מותרת לכל העולם. לפני כן היא מוגדרת ''זקוקה'' לייבום ואסורה בחיתון על כל העולם חוץ מלאחד האחים.
• אם אשת האח שנפטר ללא ילדים אסורה על היבם גם מדין ערוה אחרת (שאינה אשת אח, אשר כאמור הותרה במקרה שהאח נפטר ללא ילדים), הרי שחוזר הדין המקורי שאשה זו אסורה ליבם (בשני איסורי ערווה - אשת אח, והערווה הנוספת), ואסור לו לייבם אותה או לחלוץ לה.
• אם יש מספר אחים ואשת המת אסורה בערווה רק על אחד מהם, שאר האחים עדיין מתחייבים בייבום או חליצה.
נלמד את ראשיתה של המשנה הראשונה המפרטת חמש עשרה עריות אשר יכולות ליפול לייבום לאחי בעלה.
העריות מתחלקות לשלשות, שבכל קבוצה יש שלושה איסורים דומים.
 
 

הנושא

חמש עשרה נשים - פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן היבום, עד סוף העולם;
הנשים שהן אסורות באיסור ערווה על אחד האחים כאמור, אסורות על אותו אח ופוטרות אותו מייבום ומחליצה ממנה. מוסיפה המשנה שאם היו לאותו האח מספר נשים הנקראות ''צרות'' זו לזו, ואחת מהן אסורה באיסור ערווה, גם שאר הנשים (צרות לאותה אישה) פטורות מן הייבום והחליצה.
ואלו הן: בתו, ובת בתו, ובת בנו,
כיוון שהקבוצה השניה כוללת את בת אשתו, הרי שהקבוצה הראשונה מיוחסת לבנות שנולדו לו מאנוסתו שאינה אשתו, שגם היא אסורה עליו. כמו כן אסורות עליו הנכדות מאנוסתו (בת בתו ובת בנו). אם אחת מהנשים הללו נישאה לאחיו (מאבא) והאח נפטר ללא ילדים, הרי אותה אישה אסורה עליו לייבום וחליצה כמתואר בהקדמה.
בת אשתו, ובת בנה, ובת בתה,
אלו הבנות שנולדו לו מאשתו: ביתו אם הנכדות (בת בנה ובת בתה) שנשאו לאחיו שנפטר ללא ילדים (אין איסור לשאת את בת האח, ואולי אפילו ''יש עניין'' להתחתן עם בת אחיו) - אסורות עליו לייבום וחליצה.
חמותו, ואם חמותו, ואם חמיו,
איסורים הנובעים מחיתון עם אשתו: אם אשתו (חמותו), וגם הסבתא של אשתו משני הצדדים (אם חמותו ועם חמיו).
אחותו מאמו, ואחות אמו, ואחות אשתו,
איסורים הנובעים מקשר של אח ואחות: אחות מאמא (שאינה אחות גם מאבא, והיא מותרת לאחיו מאבא). גם סבתא מצד האמא (שאינה האמא של האח מצד האבא), וגם אחות אשתו (כמפורט לעיל בפתיח של המשנה).
ואשת אחיו מאמו, ואשת אחיו שלא היה בעולמו, וכלתו
איסורים הנובעים מחיתון של קרובים: אשת אח מאמו (אינה אסורה לאחיו מאבא, כמו שאחותו מאמא אינה אסורה על אחיו מאבא), כלתו אסורה לו בערווה, ואם היא נשאה לאחיו ומת הרי שהיא נפטרת מיבום וחליצה.
נסביר את הדין של אשת אחיו שלא היה בעולמו, המורכב מעט:
• ראובן שהיה נשוי ומת ללא ילדים, ולאחר מותו נולד אחיו לוי, הרי שלוי מוגדר כ''אח שלא היה בעולמו'' ולכן הוא אינו מחויב במצוות ייבום של אשת ראובן, והיא אסורה עליו משום אשת אח (כשאין מצוות ייבום חוזר האסור המקורי של אשת אח).
• אם יש אח נוסף שמעון, שהיה בחיים בעת מיתתו של ראובן, מוטלת חובת מצוות ייבום. (כאמור בהקדמה).
• אם לשמעון שייבם את אשת ראובן (שהיה בעולם בעת פטירתו) יש אשה נוספת וגם שמעון נפטר ללא ילדים. הרי שעתה נופלות לפי לוי שתי נשותיו של שמעון.
• אשת שמעון שהייתה נשואה קודם לראובן ושמעון ייבם אותה, אסורה על לוי משום ''אשת אח שלא היה בעולם'' ולכן היא פטורה מייבום וחליצה. ולפי הכלל הבסיסי, אם אשה אחת פטורה גם צרותיה פטורות, ולכן גם האשה השניה של שמעון פטורה מדין ייבום וחליצה.
הרי אלו פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן הייבום, עד סוף העולם.
איסור ייבום משום ערווה ממשיך וקיים לעד ביחס לאותו האח, גם אם היא תיפול לפניו שוב לייבום. זה יכול לקרות כאשר אחד האחים האחרים ייבם את אותה אשה (במקרה שהיא ערווה לאח אחד, אך מותרת לאחים אחרים), וגם הוא נפטר ללא ילדים. פוסקת המשנה שאותה אישה אסורה לו עולמית, וגם הצרות שלה מהאח השני אסורות מכוח האיסור הראשון (אם גם לאח השני היו מספר נשים).
האיסור הנ''ל קיים ועומד גם אם אח אחר ייבמה ונפטר ללא ילדים, והיא נופלת פעם שלישית לפני אותו האח הראשון, וכן הלאה על זה הדרך גם לכל שאר האחים.
נלמד בהמשך, שהאיסור ייבום לערווה , קיים גם אם איסור הערווה שהיה בפעם הראשונה כבר אינו חל. מצב זה יכול להיות במקרה שאחות אשתו של היבם הייתה נשואה לאחיו, ולאחר מו אחיו, מתה גם אשתו. ואז כשאחות אשתו עומדת לפניו פעם שנייה לייבום, היא כבר אינה אסורה עליו משום אחות אשה (איסור זה קיים גם בחיי אשתו). גם במקרה זה, אם היא נופלת לייבום פעם שנייה היא אסורה עליו מכוח האיסור ערווה הראשון שהיה עליו בפעם הראשונה.

מהו המסר

המנגנון של ייבום, שהוא בעצם איסור מקורי של ערווה (אשת אח) שהותר במקרה והאח נפטר ללא ילדים, וחוזר ונאסר שוב אם אותה אישה אסורה עליו באיסור ערווה נוסף, מלמד אותנו מורכבויות של החיים. איך אפשר להפוך אסור להיתר ושוב לאסור אותו מחדש.
גם בחיים אנו נתקלים באירועים מורכבים. דבר שהוא לא כל כך טוב, הופך להיות טוב ורצוי במצבים מסוימים, ויכול לחזור ולהיות שוב שלילי במצבים אחרים. מורכבות זו מחייבת אותנו לבחון כל נושא מחדש, בכל פעם שהתנאים הסביבתיים והאחרים משתנים. לשאול את עצמנו כל פעם מחדש, האם עדיין אנו באותו מצב? האם החיים לא השתנו מעט או הרבה, והחלטות חייבות גם כן להשתנות בהתאם.
בימים אלו של מגיפת הקורונה (תשפ''ב) הנושא חשוב שבעתיים. מוסכמות שהיו מקובלות במשך שנים רבות, נהפכות ומשתנות לבלי הכר מידי יום. שינויים אלו דורשים מכל אחד ואחד פתיחות ונכונות לשנות הרגלים, ואף מחשבות פנימיות לא מעטות, פתיחות המחייבת גמישות מחשבתית ורעיונית. 
 

לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]