מהו הסדר הנכון?
הרב דב קדרון
יבמות ז ע"א
מי שעובר על לא תעשה חייב בעונש חמור יותר מאשר מי שמבטל מצוות עשה. וכותב בעניין זה ר' צדוק הכהן מלובלין (דובר צדק, מובא בלקט ביאורי אגדות) שעל פי הסדר הרגיל, בדרך כלל צריך להזדרז קודם להימנע מלעבור על לא תעשה ולאחר מכן לקיים מצוות עשה, כמו שכתוב (תהלים לד, טו): "סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב", ויש להבין מדוע כאשר נאמרו עשרת הדברות לישראל, התחיל הקב"ה במצוות עשה של "אנכי ה' אלקיך" ורק לאחר מכן הלא תעשה של "לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני".
וביאר שיש הבדל בין רמת המעשה לבין רמת המחשבה. בדרך כלל במצוות המעשיות שתכליתן הוא להתגבר על היצר הרע, יש לסור מהרע לפני עשיית הטוב, אבל בזמן שאין יצר הרע שולט, כאשר מדובר ברמת המחשבה – אז העשייה החיובית קודמת, ולכן במעמד הר סיני, כאשר נעקר מעם ישראל היצר הרע ושמעו את שתי הדברות הראשונות מפי הקב"ה, שמעו קודם את ה"עשה" של אנכי ה', שהוא השורש לכל מצוות עשה, ולאחר מכן את "לא יהיה לך" שהוא השורש של כל מצוות לא תעשה.
לכן גם בכל התורה, בעניינים מעשיים הלילה קודם ליום, כי הלילה הוא בבחינת שמירה על לא תעשה, והיום הוא בבחינת קיום מצוות עשה, אולם בקדשים (שהם בדרגה של מחשבה, שהיא מעל דרגת המעשה) היום קודם ללילה, מפני שבמקום קדושה ובהירות, כאשר אין יצר הרע שולט – עשיית הטוב קודמת להימנעות מהרע.
