סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי

הרב אברהם בלס, מכון הירושלמי

יבמות ז ע"א

 

תלמוד בבלי יבמות ז, א:

"ומה עבודה שהיא חמורה ודוחה שבת - רציחה דוחה אותה, שנאמר: מעם מזבחי תקחנו למות".

במקור אחר בתלמוד הבבלי רואים שדין זה שהורגים את הרוצח למרות שהוא עסוק בעבודה זה רק אם הוא לא נמצא על גג המזבח:

תלמוד בבלי יומא פה, א:

"נענה רבי עקיבא ואמר: וכי יזד איש על רעהו וגו' מעם מזבחי תקחנו למות. מעם מזבחי - ולא מעל מזבחי".

לעומת זאת בתלמוד הירושלמי (מכות ב, ו) אין שום מציאות שלא נהרוג את הרוצח. לדעת הירושלמי הצד המוסרי גובר על הצד הדתי ולכן גם אם היה עולה על גג בית המקדש מיד מורידים אותו משם.

תלמוד ירושלמי מכות ב, ו:

"ואתון אמרין בשם רב סבור היה יואב שקרנות המזבח קולטות ואינו קולט אלא גגו של בית העולמים קולט ושל שילה אינו קולט (זו מקבילה למקור הקודם שאדם שחייב מיתה על רציחה אם היה עולה על גג המזבח בבית המקדש היה ניצול עד שירד משם) ואני אומר לא מזבח קולט ולא גגו קולט ולא של שילו קולט ולא של בית העולמים קולט". 

תגובות

  1. יא אדר ב תשפ"ב 07:24 כמה תיקונים : | עלי

    א. יש לדייק: אין מדובר על גג בית המקדש אלא גג המזבח. ב. אכן רואים מחלוקת, אבל היא לא החלה בין הבבלי לירושלמי אלא מחלוקת תנאים בין ר' עקיבה לחולקים עליו. ר' עקיבה סובר שבעת העבודה לא לוקחים אותו למות אלא ממתינים שיסיים והחולקים עליו סוברים שאין ממתינים לו. יואב בן צרויה לא סבר כר' עקיבה. ג. המחלוקת היא בשאלה מה פירוש המילה 'עם', האם הכוונה שהאדם עסוק בדבר המזבח ועבודתו ממש או רק סמוך לו ואפילו סתם נוגע בו, בגגו או בקרנותיו שבהן עיקר עבודתו. ד. האם המוקד בזה הוא הקב"ה או האדם. אם המוקד הוא הקב"ה אזי גם הנמצא בקרבת אלקים חיים לא ימיתוהו כי כביכול פוגעים בקב"ה ואילו אם המוקד הוא האדם אזי רק כשהאדם עובד ממש אין ממיתים אותו אך כשאינו מחובר לאלקות ע"י עבודתו אין מניעה לקחתו למות.

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר