כל השערים נתקדשו חוץ משערי ניקנור / יבמות ז ע"ב
הרב ירון בן צבי
דף יום-יומי, תורת הר עציון
במסגרת הדיון בדין 'הואיל ואישתרי אישתרי' מביאה הגמרא בסוגייתנו ברייתא העוסקת בטהרת מצורע, אשר כחלק מסדר הטהרה שלו צריך לעמוד לפני ה', והכהן נותן דם ושמן על אוזנו ועל בהונותיו. הגמרא במסכת פסחים (פה ע"ב) מסבירה שזוהי הסיבה לכך ששערי ניקנות לא נתקדשו בקדושת העזרה:
"דאמר רבי שמואל בר רב יצחק: מפני מה לא נתקדשו שערי ירושלים – מפני שמצורעין מגינין תחתיהן בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים.
ואמר רבי שמואל בר רב יצחק: מפני מה לא נתקדשה שער נקנור – מפני שמצורעין עומדין שם ומכניסין בהונות ידם".
הגמרא מסבירה מדוע לא קידשו את שערי ירושלים בקדושת ירושלים ואת שער ניקנור בקדושת העזרה. שערי ירושלים לא נתקדשו כדי שהמצורע, המשולח חוץ למחנה ישראל, יוכל להסתתר תחת השער מפני פגעי מזג האוויר. ושערי העזרה לא נתקדשו משום שהמצורע המיטהר, הבא להקריב את קרבנותיו, אינו יכול להיכנס לעזרה כדי שהכהן ייתן מדם אשמו ומהשמן שהוא מביא על תנוך אוזנו ובהונותיו. מכיוון שאי אפשר להוציא לחוץ את דם האשם והשמן, היה המצורע עומד בשער ניקנור, שלא נתקדש בקדושת העזרה, ומכניס רק את האברים הנחוצים לצורך מתן הבהונות. הכנסת אברים אלו אינה אסורה באיסור כרת, כדין כניסת טמא לעזרה, משום שזוהי 'ביאה במקצת', שאינה נחשבת ביאה למקדש.
אולם לכאורה עדיין אין בכך הסבר להימנעות מקידוש שער ניקנור, שהרי גם אם היו מקדשים את השערים יכול היה המצורע לעמוד בעזרת הנשים ולהכניס ידיו לשער ניקנור, בדיוק כפי שהוא מכניס אותן לעזרה! המאירי והריב"ן (בתוספות ד"ה זה) כתבו שהסיבה לכך היא שנתינת הדם על בהונות המצורע צריכה להיעשות "לפני ה'", וחלל השער אינו נחשב "לפני ה'" אף אם הוא קדוש בקדושת העזרה.
לעומת זאת, רבנו תם סובר שאם היו מקדשים את שער ניקנור, גם הוא היה נחשב חלק מן העזרה, וממילא היה זה בכלל "לפני ה'". לכן הוא מסביר שהסיבה לכך שלא קידשו את שער ניקנור דומה להסברה של הגמרא במסכת פסחים בנוגע לאי-קידוש שערי ירושלים – כדי שהמצורע יוכל להתגונן תחתיו מפני מזג האוויר.
