האם יש אדם שלא טועה?
הרב דב קדרון
יבמות יט ע"א
בגמרא נאמר שרבא טעה בהבנת המשנה.
טעות מצויה אצל כל אדם וגם אצל גדולי החכמים שבעולם. כך דרשו באופן כללי לגבי דברי תורה, על הפסוק (ישעיהו ג, ו): "וְהַמַּכְשֵׁלָה הַזֹּאת תַּחַת יָדֶךָ" – "אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהן" (גיטין מג,ב), כלומר שטעות היא בלתי נמנעת.
בעל שו"ת התשב"ץ (ח"ב סימן ט), נשאל האם צריך לפסול מכאן ולהבא דיין שטעה בפסק הדין וחוייב לשלם. תשובתו היא:
"לא מצינו דיין שטועה בדינו ... שהוא פסול לדון, לפי שכל אדם עשוי לטעות, שאפילו גדולי התנאים טעו בדינן". עם זאת הוא מוסיף שהדברים הללו אמורים דווקא לגבי טעות של דיין שהוא חכם בתורה וטעה באופן חד פעמי, "אבל אם הדיין הזה אינו טועה מחמת חכמה גדולה שיש בו, אלא מפני שאינו זהיר בתלמודו ושגגת תלמודו עולה זדון והרבה מדיניו היו בטעות, היה אפשר לפסלו...".
כיוצא בזה פסק הגרי"ש אלישיב זצ"ל לגבי עיר אחת שהתברר באמצע השבת שהרב הממונה על העירוב טעה בהוראתו, והעירוב פסול, שצריך להודיע לכל הציבור על כך, ואין לחוש לפגיעה בכבודו של הרב, כי אין זו בושה שטעה, שהרי אין אדם חסין מטעויות.
