טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
אלו מייתו לי ארדיליא וגוזליא לאבא – פטריות
"רב ושמואל הוו יתבי בסעודתא, אתא רב שימי בר חייא הוה קמסרהב ואכיל. א"ל רב מה דעתך לאיצטרופי בהדן, אנן אכילנא לן. א"ל שמואל, אלו מייתו לי ארדיליא וגוזליא לאבא מי לא אכלינן" (ברכות, מז ע"א).
פירוש: מסופר: רב ושמואל הוו יתבי בסעודתא [היו יושבים בסעודה]. אתא [בא] אחריהם לסעודה זו רב שימי בר חייא, הוה קמסרהב ואכיל [היה ממהר ואוכל], אמר ליה [לו] רב: מה דעתך שאתה ממהר כל כך באכילתך לאיצטרופי בהדן [להצטרף אתנו לזימון], ואולם אנן אכילנא לן [אנו אכלנו לנו], שכבר גמרנו את אכילתנו עוד לפני שבאת. אמר ליה [לו] שמואל לרב: אין לומר שכבר גמרו לאכול, משום שאלו מייתו [היו מביאים] לי ארדיליא [פטריות] שהיו חביבות עליו, וגוזליא [וגוזלים] לאבא (רב), מי [האם] לא אכלינן [היינו אוכלים]? ואם כן הריהם נחשבים כעודם בתוך הסעודה, ויכול רב שימי בר חייא להצטרף אליהם לזימון (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: פטריות שם באנגלית: Fungus שם מדעי: Fungi
שם נרדף במקורות: פטרא, ארדיליא, ארדיא, ארדי
שם עברי: כמהה שם באנגלית: Truffle שם מדעי: Tuber
שם נרדף במקורות: ארדיליא, ארדא
נושא מרכזי: מהם ארדיליא?
פטריות - לרשימת נושאים נוספים וקישוריות הקש/י כאן.
הערוך מציין בערך משותף ("ארד") את הסוגיות בהן מוזכר המאכל "ארדיליא" ומדבריו נוכל להסיק שקיימות גרסאות שונות לשם זה. בפסחים (קיט ע"ב) אמר שמואל דברים דומים לנאמר בסוגייתנו כהסבר למשמעות השם "אפיקומן": "... כגון אורדילאי לי וגוזלייא לאבא". הערוך גרס "ארדיא". במסכת עבודה זרה (לח ע"א): "... מאי בינייהו? איכא בינייהו: דגים קטנים וארדי ודייסא". "ארדי" מוזכר גם במסכת כתובות (סא ע"א): "אמר רב ענן בר תחליפא: הוה קאימנא קמיה דמר שמואל, ואייתו ליה תבשילא דארדי, ואי לאו דיהב לי איסתכני"(1).
רש"י מזהה בכל הסוגיות את "ארדיליא" כ"כמהין ופטריות". בפירושו לעבודה זרה הוסיף את הלעז "בולי"ץ". ד"ר מ. קטן(2) תרגם Boleiz = פיטריות. השם "בולי"ץ" נגזר כנראה מאחת ממשפחות הפיטריות ששמה המדעי Boletaceae הכוללת מיני מאכל רבים וכמה מהם נחשבים למאכל תאווה. חלק מהמפרשים כתבו "כמהין" בלבד אך ניתן לשער שהם כללו בשם זה גם את הפטריות. ב"שיטה מקובצת" (ברכות, שם) מובאים זיהויים נוספים: "אלו מייתי לי ארדיא [ובש"ס שלפנינו: ארדיליא] וגוזליא לאבא. יש מפרשים ארדיא מין בשר. ויש אומרים שהם מיני עשבים ששמואל היה רופא והיה אוכל מיני עשבים אחר אכילתו ורב היה דרכו לאהוב גוזלות ולאכלן בקנוח סעודה. ושמעינן מינה דכל היכא דאי מייתו להו מידי מצו למיכל מיניה מצטרף בהדייהו וכן הילכתא". בפירוש הרשב"ץ על ברכות מובא זיהוי ספציפי יותר למין הבשר שהיה חביב על שמואל:
"אלו מייתו ארדייא לי. פרש"י כמהין ופטריות ושמואל היו חביבין עליו לקנוח סעודה. והפירוש הנכון שהכל תיבה אחת ארדייאלי והן מיני עופות שכן מצינו הארדילין והגוזלין".
ח. י. קאהוט סבר שיש להשוות בין ארדיליא וגוזלות ולכן אם נפרש שארדיליא הם כמהין ופטריות הרי שגם גוזלות הן פרי. הוא זיהה את הגוזלות כתמרים. לחילופין אם גוזלות הן בני יונה הרי שגם ארדיליא הם מין עוף. הוא הציע שהכוונה לשחף הנקרא ביוונית ורומית ardeola. למעשה הן השם הלטיני והן השם הגרמני שהוא הציע (fischreiher) מתייחסים לאנפה ולא לשחף. הוסיף קאהוט: "... ואף אם מין עוף טמא הוא אפשר שמכנין בזמן שמואל מין עוף טהור בשם זה. אבל פי' ראשון נ"ל עיקר".
בין כך ובין כך משתמע מדברי הגמרא שמדובר במאכל תאווה הנאכל כקינוח סעודה. "מאי אפיקומן? אמר רב: שלא יעקרו מחבורה לחבורה. ושמואל אמר: כגון אורדילאי לי וגוזלייא לאבא" (פסחים, שם). מפרש הרשב"ם: "... ולשון אפיקומן הוציאו והביאו מיני מתיקה". מסתבר שריחו של מאכל זה ערב ומושך מאד כפי שאנו לומדים מספורו של רב ענן בר תחליפא: "הוה קאימנא קמיה דמר שמואל, ואייתו ליה תבשילא דארדי, ואי לאו דיהב לי איסתכני" (כתובות, שם).
(1) פירוש: אמר רב ענן בר תחליפא: הוה קאימנא קמיה [הייתי עומד לפני] מר שמואל ואייתו ליה תבשילא דארדי [והביאו לו תבשיל של פטריות], ואי לאו דיהב [ואם לא שהיה נותן] לי ממנו, איסתכני [הייתי מסתכן], מחמת תאוות האוכל שתקפה אותי.
(2) ב"אוצר לעזי רש"י".
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
