סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

דיוק וחידוש ברש"י

מסכת יבמות דף ג

 

עמוד ב

רש״י ד״ה מחזיר גרושתו. אחיו שגירש אחת משתי נשיו ונשאת לאחר ועבר והחזירה לאחר מיתת בעלה ומת בלא בנים שתיהן אסורות להתייבם ואשמועינן מיעוטא דמתני' דחליצה בעיא:

בגליון הש"ס העלא הגרעק"א בצ"ע את סוגיא דגמרא בדף יא ע"ב וכן הגהת מהר"מ רנשבורג על הדף דשם איתא מחלוקת אם אוסרת צרתה, ורש"י כתב כאן שתיהן אסורות להתייבם וכו'

אלא שבעיון ברש"י עולים כמה ענינים נוספים בדבריו שצריכים ביאור:

  1. מדוע העמיד רש"י שהוא מחזיר גרושתו לאחר מיתת בעלה הרי זה יכול להיות גם לאחר גירושין מבעלה השני, ועל כן היה לרש"י לומר לאחר שמת בעלה או שגירשה,
  2. וכן גם לשון רש"י היה צריך להיות לכאורה בסדר זה ונשאת לאחר ומת או גירשה ועבר והחזירה וכו',
  3. והלשון עבר והחזירה וכו' ה"עבר" הוא ייתור לשון דיכל לומר והחזירה,
  4. עוד האריך רש"י לכתוב ומת בלא בנים שפשטות לשונו נראה שתיבות אלו מתייחסים לאחיו שגירש שבענינו עסק רש"י וזה קצת תמוה שבדיור כאן רש"י מציין זאת הרי דברים פשוטים הם בכל מי שנשיו נופלות לייבום הוא מפני שמת ללא בנים,

על כן נראה לומר בדרך אפשר שרש"י מעמיד בדווקא שהאח שעבר והחזיר גרושותו שזה היה בדווקא לאחר מיתת בעלה שמת בלא בנים, ואישה זו היה גם זקוקת ייבום לאחי בעלה השני, וכשבעלה הראשון עבר והחזירה כיוון רש"י לומר שעבר איסור כדין הבועלה זקוקת ייבום ואיסור נוסף של מחזיר גרושתו לאחר שהוטמאה, הרי שבאופן זה מחדש רש"י יהיו שתיהן אסורות, אף שבאמת לאחיו זה שהחזירה בחטא אין מזקיקה ייבום, אבל היא אישה שנקראת זקוקת ייבום לאחר, וההחזרה בחטא לכאורה ביטלה את זה, ובכל אופן צרתה האחרונה תיאסר גם כן.

לדוגמא ראובן ושמעון אחים ראובן התחתן עם גילה ונועה וגירש את גילה שהלכה והתחתנה עם יפת ומת יפת והייתה זקוקה לייבום לפני שם שלא הספיק לייבמה ובא בעלה הראשון ראובן והחזירה על אף האיסור הכפול של מחזיר גרושתו לאחר שנישאת והן איסור היותה זקוקה ליבם, לאחר מכן מת ראובן ללא בנים, הרי שלא רק היא אסורה לשמעון לייבום אלא גם צרתה נועה.

כזה:

 

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר