מהו הקריטריון לקבלת גרים?
הרב דב קדרון
יבמות כד ע"ב
ב"הלכה ברורה" מובאים דברי הרמב"ם, המסביר את "סוד הדבר", מהו הקריטריון שעל פיו מקבלים גוים שרוצים להתגייר ולהצטרף לעם ישראל:
שהמצוה הנכונה כשיבא הגר או הגיורת להתגייר בודקין אחריו שמא בגלל ממון שיטול או בשביל שררה שיזכה לה או מפני הפחד בא להכנס לדת, ואם איש הוא בודקין אחריו שמא עיניו נתן באשה יהודית, ואם אשה היא בודקין שמא עיניה נתנה בבחור מבחורי ישראל, אם לא נמצא להם עילה ... וראו אותן שחזרו מאהבה מקבלים אותן, שנאמר ותרא כי מתאמצת היא ללכת אתה ותחדל לדבר אליה.
אמנם, בדיעבד, אם קבלו גר שהתגייר ממניעים זרים – יש תוקף לגיור, אך זאת בתנאי שאכן אותו אדם קיבל על עצמו לשמור את מצוות התורה. וכך כותב מרן הרב קוק זצ"ל (דעת כהן, סימן קנד), שכל אדם שהתגייר בלי כוונה לקבל עליו את שמירת המצוות – אין תוקף לגיורו, ומוסיף שאותם בתי דין שמגיירים אנשים כאלו שידוע שלא יקיימו את התורה עוברים על איסור "לפני עוור", ממה נפשך:
דאם נאמר שאין גירותם גירות גם בדיעבד, הרי הם מכשילים את הרבים במה שמחזיקים נכרים בחזקת ישראל, וכמה תקלות וחורבות נפקי מזה ... ואם באמת הם גרים, ובדיעבד מתחייבים בכל התורה כולה, הרי הם מכשילין אותם בזה שמחייבין אותם בעונשין של איסורי תורה שעוברים עליהם, וקודם שבאו לידי מדה זו הלא לא נתחייבו בהם, ואין נענשין עליהם.
