סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

וזקפיה רב ששת לקועיה עלי כחויא - נחש 

 

"אמר ליה רבי זירא לרב חסדא: ניתי מר ונתני. אמר ליה: ברכת מזונא לא גמירנא, ותנויי מתנינא. אמר ליה: מאי האי? אמר ליה: דאקלעי לבי ריש גלותא, ובריכי ברכת מזונא, וזקפיה רב ששת לקועיה עלי כחויא. ואמאי? דלא אמרי לא ברית ולא תורה ולא מלכות" (ברכות, מט ע"א).

פירוש: פעם אמר ליה [לו] ר' זירא לרב חסדא: ניתי מר וניתני [יבוא אדוני וישנה משנה]. אמר ליה [לו]: ברכת מזונא [המזון] עדיין לא גמירנא [למדתי], ותנויי מתנינא [ואשנה משנה]. אמר ליה [לו]: מאי האי [מהו זה]? מדוע אומר אתה שעדיין לא למדת ברכת המזון? אמר ליה [לו]: דאקלעי לבי ריש גלותא, ובריכי ברכת מזונא, וזקפיה [שנקלעתי לבית ראש הגולה וברכתי ברכת המזון, וזקף] רב ששת לקועיה [את צוארו] עלי כחיויא [כנחש] כלומר, כעס עלי וטען לעומתי. שאל אותו: ואמאי [ומדוע] כעס עליך רב ששת? ענה לו: משום שלא אמרי [אמרתי] בברכת המזון לא ברית ולא תורה ולא מלכות (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).



שם עברי: נחש   שם באנגלית: Snake   שם מדעי:  Serpentes

שם נרדף במקורות: חיויא, עכנאי


נושא מרכזי: מדוע זוקף הנחש את צווארו?

 

לנושאים נוספים העוסקים בנחש ראו:  "נחש – ריכוז נושאים וקישוריות"

 

לנחשים יש יכולות רבות ביניהן האפשרות לזקוף את צווארם כלפי מעלה. תכונה זאת נפוצה בנחשי יבשה ורובם יכולים לזקוף שליש עד חצי מאורך גופם. עמדה זו עשוייה לשמש כמנגנון הגנה אך במינים מסויימים היא משמשת על מנת לסקור את הסביבה ולאתר טרף או לצורך טיפוס על משטחים גבוהים דוגמת עצים.

הפיתון המלכותי הנפוץ במערב אפריקה מזדקף על מנת לסקור טוב יותר את סביבתו בעיקר כאשר גדלים מסביבו שיחים ועשבים גבוהים. נחש זה איננו ארסי ומקובל כחיית מחמד וכאשר משחררים אותו מהכלוב לצורך התאווררות הוא נוטה להזדקף על מנת להכיר את הסביבה. כאשר הנחש ממבה שחורה מאויים הוא זוקף שליש מאורך גופו. מאחר ונחש זה מגיע לאורך 4.3 מ' המשמעות היא שבהזדקפות הוא עשוי להגיע לגובה 1.5-1.8 מ'. בעמדה זו הוא עשוי לפעור את פיו, לנפח את הצוואר, להוציא לשון ולהשמיע קול שריקה על מנת להרחיק איומים. רק כאשר ניסיון ההפחדה נכשל הממבה מכיש כמה פעמים ברצף. בדומה לנחשים אחרים גם הרב פתן המלכותי (תמונה 1) מקבל מידע כימי מהסביבה דרך הלשון המפוצלת שלו, שקולטת את החלקיקים הכימיים ומעבירה אותם לקולטן מיוחד הנקרא איבר יעקבסון המצוי בחלק העליון של הפה. כאשר טרף נקלט, הנחש בודק עם הלשון ומאתר את מיקומו. בנוסף הוא משתמש בחוש הראייה המפותח שלו (המגיע למרחק של 100 מטר). על מנת להגדיל את יכולתו לאתר טרף בעזרת חושים אלו גם הרב פתן המלכותי משתמש ביכולתו להזדקף ולמקום את עיניו ולשונו בגובה רב יותר.

מבין הנחשים הנפוצים בארץ התנהגות זו מוכרת בצפע המצוי. במפגשים עם האדם הצפע יעדיף לנוס כל עוד הדבר אפשרי. הכשה מתרחשת כהגנה עצמית מפני התוקף במזיד או בשגגה. הצפע מתגונן במהלך עימות בנשיפות אוויר ובניסיונות הכשה, ומנסה להרתיע בזקיפת פלג גופו העליון (תמונה 2) ובשיטוחו בניסיון להיראות גדול יותר, בהצגת החלק המשוטח לעבר האיום. גם הנחש זעמן המטבעות (תמונה 3) הנחשב בדגם צבעו חקיין של הצפע מגיב לאיומים דוגמת מפגש עם האדם בהזדקפות ונשיפה. נחש זה מרבה לנשוך כשמתקרבים אליו, נשיכתו מכאיבה אך אינה מסוכנת לאדם.

נחש נפוץ מאד הוא הזעמן השחור (תמונה 3). כל עוד הוא יכול הוא נמלט במהירות לפני שניתן להבחין בו. כאשר הוא נתפס או נלכד לפינה ללא מוצא, הוא מסתובב לעבר התוקף וזוקף את פלג גופו העליון בצורת S כשהוא מתוח כקפיץ המוכן לזנק קדימה לנשיכה. גם הוא מתגונן בנשיפות בנוסף לניסיונות נשיכה מהירים ביותר. הוא איננו ארסי אך נשיכתו מכאיבה והוא עלול לא להרפות מתוקפו פרק זמן ארוך ולהותיר פצע מדמם. ייתכן שכוונת רב חסדא היתה לנחש זה משום שהוא נפוץ ביותר וזקיפת פלג הגוף העליון בצורת S עשויה להזכיר תנועת הפתעה של אדם. כיפוף חלק הגב העליון לאחור תוך כדי הנעת הראש לפנים.

 

           
תמונה 1. רב פתן מלכותי     צילם: Michael Allen Smith   תמונה 2. צפע מצוי        צילם: ארבל לוי

 

           
תמונה 3. זעמן המטבעות        צילם: Avi Nahmias   תמונה 4. זעמן שחור         צילם: Václav Gvoždík

 

מקורות עיקריים:

אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 5 (עמ' 160-166). 
 

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 

 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר