על מי ומה מתפללים? / הרב אורי גמסון
חסידות על הדף
יבמות סד ע"א
ויעתר לו - ויעתר להם מיבעי ליה! לפי שאינו דומה תפלת צדיק בן צדיק לתפלת צדיק בן רשע.
מה שיוצא מתוך דברי הגמרא הוא שכאילו תפילתה של רבקה נחשבה פחות, רק מפני שהיא הגיעה ממשפחה לא ראויה. אבל הרי היא חזרה בתשובה, ועשתה שינוי גדול בחייה, אז רק מפני שאבותיה אכלו בוסר שיניה תכהינה?
תשובה נפלאה ואופיינית מאוד לשיטתו, מובאת בשמו של רבי מנחם מענדל מקוצק (אמת ואמונה, שכג) שכותב שאין בדברי הגמרא כדי להזכיר לרבקה עוונות אביה, אלא יש כאן משהו אחר לגמרי שקשור עם שיטות חינוך שונות בתכלית שייצגו יצחק ורבקה.
שכן, שניהם ידעו שהולכים להיוולד להם שני ילדים, שאחד יהיה צדיק והשני רשע. לכן, התמקדה תפילתם בעניין אחר: עד כמה יהיו שני הילדים נאמנים לדרכם.
בעוד שיצחק התפלל שהצדיק יהיה צדיק אמיתי לחלוטין, ואפילו אם על ידי תפילה זו יגרם שרשעותו של השני תהיה רשעות גמורה, עדיין הוא ביקש שהצדיק יהיה מושלם, הרי שרבקה הקדישה את תפילתה לכך שגם אם נגזר על אחד מהם להיות רשע, שלא יהיה רשע גמור, אפילו אם על ידי זה יגרם שגם הצדיק לא יהיה גמור.
לכן, אומר רבי מנחם מענדל, אומרת הגמרא את דבריה, משום שכך יש לקרוא אותם: אינו דומה תפילת צדיק (על) בן צדיק, לתפילת צדיק (על) בן רשע.
לכן, אומר רבי מנחם מענדל, "ויעתר לו" ולא לה, שכן, הקב"ה מבקש שאם אחד הוא צדיק, הרי שעליו להיות מה שהוא ועד הסוף, בלי להסתכל לצדדים, ובלי לחשוב מה יהיה על השני. תהיה מה שאתה, וזהו.
