|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
כוורא תחלי וחלבא ליטעון גופא ולא ליטעון פוריא – שחליים
"אמר רב, אמר לי אדא ציידא: כוורא תחלי וחלבא ליטעון גופא ולא ליטעון פוריא. ואמר רב, אמר לי אדא ציידא: כוורא, תחלי, וחלבא - מיא ולא שיכרא, שיכרא ולא חמרא" (מועד קטן, יא ע"א).פירוש: ואמר רב, אמר לי אדא ציידא: כוורא תחלי וחלבא [דגים שחליים וחלב] ליטעון גופא ולא ליטעון פוריא [שיטען אותם הגוף ושלא תטען אותם המיטה], כלומר, טוב להלך קצת לאחר אכילתם ולא ללכת מיד לישון. ואמר רב, אמר לי אדא ציידא: אחרי אכילת כוורא תחלי וחלבא [דגים שחליים וחלב] מוטב לשתות מיא [מים] ולא שיכרא [שיכר], ואם אין לו מים ישתה שיכרא [שיכר] ולא חמרא [יין], כדי שלא להזיק לגופו (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
ראו בהרחבה במאמר "לא יאכל לא חלב ולא גבינה, ולא ביצים ולא שחליים" (נדרים, נד ע"ב).
לנושאים נוספים העוסקים בשחליים תרבותיים - הקש\י כאן.
תמונה 3. נבטי שחליים צילם: Rainer Zenz
לעיון נוסף:באתר צמח השדה: "שחליים עדינים".
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות |
