מטרת המאמר / יבמות נ ע"א-ע"ב
הרב אביהוד שורץ
דף יום-יומי, תורת הר עציון
בעיוננו לדפים כ"ט-ל' עסקנו בשאלה האם מאמר מועיל מדאורייתא או מדרבנן, בהיקף חלותו, ובשאלה האם הוא יוצר קידושין או נישואין. הסוגיות בפרק החמישי, שאת לימודו אנו מתחילים היום, עוסקות בשאלה ראשונית יותר - מהו מאמר, ולשם מה הוא נחוץ.
שנינו במשנה בדף נ' ע"א:
"עשה מאמר ובעל - הרי זו כמצותה".
כלומר, ישנה מצות חכמים לבצע מאמר קודם הבעילה. הגמרא בדף נ"ב תסביר:
"גופא, אמר רב הונא: מצות יבמין - מקדש ואחר כך בועל, ואם בעל ועשה מאמר - קנה. אם בעל ועשה מאמר, פשיטא, דהא קניה בביאה! אלא אימא: אם בעל בלא מאמר - קנה. והתניא: לוקה! מכת מרדות מדרבנן, דרב מנגיד מאן דמקדש בביאה, ומאן דמקדש בשוקא, ומאן דמקדש בלא שדוכי".
מי שבועל בלא מאמר עובר על הנחייתו של רב, והרי הוא כאילו קידש את אשתו בביאה. אמנם, אין זו ביאת קידושין, אלא ביאת נישואין, שהרי מכוח הזיקה שכבר קיימת הם מוגדרים כבר כעין מאורסים, אך אף על פי כן, יש בביאה זו מימד מסויים של יצירת קשר חדש, ולכן יש לראותה כמעשה בלתי ראוי של פריצות במידה והיא מתבצעת בלא מאמר מקדים.
לאורך פסקי השולחן ערוך מצאנו לעיתים הערות קצרות בסוגריים, שאינן מהרמ"א אלא מן המוציאים לאור (ויש שטענו שהן אכן מן הרמ"א). הערה אחת כזאת בהלכות יבום מסבירה את עצם המונח "מאמר". כפי שהוסבר לעיל, תיקנו חכמים לבצע מאמר לפני הקידושין. בשולחן ערוך שם (אבן העזר, ק"ע ב') נאמר:
"פירוש יבמה נקנית מדאורייתא בביאה, לא זולת, וחכמים תקנו שיקדשנה תחלה, וזהו הנקרא מאמר, פירוש: מאמר חכמים".
אכן, הגמרא בדף נ"ב תקבע שה"מאמר" מתבצע לאו דווקא באמירה, אלא גם בכסף או בשטר. ובכן, ביאור המונח "מאמר" הוא מאמר חכמים, המבקשת לוודא שהיבם לא יפנה ישירות לביאה.
והנה, הגמרא בסוגייתינו בדף נ' ע"ב מאירה את הנושא מזוית אחרת:
"ומאי טעמא אמור רבנן מאמר ביבמה מהני? משום דמהני בעלמא, דאי אמרת לא מהני, אמרי: מאמר לקנות וביאה לקנות, ומדמאמר לא מהני, ביאה נמי לא מהניא, ואתי למיבעל אחר ביאה".
הגמרא כאן אינה עוסקת בנחיצותו של המאמר לכתחילה, אלא בשאלת חלותו ותקיפותו. מן הגמרא משתמע, שחכמים קבעו שהמאמר יועיל משום שאם לא היו קובעים זאת, עלולות היו להשתלשל תקלות בכל הנוגע ליבום ולחליצה.
אלא, שלכאורה יש לתמוה על ניסוח השאלה. בגמרא בדף נ"ב נשאלה השאלה מדוע תיקנו חכמים מאמר, ועל כך ניתנה תשובה מספקת. מאידך, הסוגיה כאן בדף נ' שואלת מדוע קבעו חכמים שהמאמר מועיל. וכאן יש לתהות: אם המאמר מהווה הליך דמוי קידושין, מדוע שלא יועיל? האם קידושין אינם תופסים ביבמה?!
בספר "מאמר יבמין", שנכתב על ידי אברכי הכולל הגבוה בישיבת הר עציון, ישנו מאמר של הרב שמואל שמעוני, ובו שתי תשובות מרכזיות לקושיה זו:
א. ניתן לומר, שיבמה היא ערווה. אמנם, התורה התירה את איסור אשת אח במקום ייבום, אך ניתן לומר שעד לשלב הייבום בפועל על ידי ביאה, איסור זה מצוי ב"השהייה", ועל כן היתה סברה לומר שהקידושין אינם תופסים. אמנם, הבנה זו תלויה בהגדרה המדויקת של היתר איסור אשת אח במקום ייבום, ועסקנו בכך בהרחבה בפרקים הראשונים במסכת.
ב. ניתן להציע סברה הפוכה, ולפיה הקידושין אינם תופסים משום שהינם חסרי משמעות. היות שיש זיקה בין היבם ויבימתו, פעולת המאמר-קידושין אינה מועילה ואינה מורידה, ולשם כך צריכים היו חכמים לקבוע שתהיה לה משמעות כלשהי להלכה.
שני התירוצים מבהירים את המורכבות בקשר שבין היבם ובין יבימתו, ואת החידוש הגדול של חכמים כאשר שילבו בהליך הייבום הקבוע בתורה גם שלב נוסף שהוא מדרבנן.
