לדעת מתי לרדת מהנושא / רפי זברגר

יבמות מח ע''ב
 

הקדמה 

עבד כנעני עובר ''שני תהליכי גיור''. בתחילת עבדותו הוא מל וטובל ומקבל עליו עול מצוות כאשה. עם שחרורו מעבדותו, הוא עובר תהליך נוסף אשר בו הוא הופך להיות יהודי לכל דבר.
נלמד מחלוקת תנאים בברייתא, בדין עבד כנעני אשר אינו מל בתהליך ראשון:
תנו רבנן: מקיימין עבדים שאינם מלין, דברי רבי ישמעאל; רבי עקיבא אומר: אין מקיימין.
רבי ישמעאל מתיר להשאיר את העבד ביד אדונו (לקיים), הלכה הנלמדת מפסוק בהמשך הגמרא. גם לדעתו יש למולו לכתחילה, אך בדיעבד מותר לקיימו, כאמור. רבי עקיבא חולק וסובר כי אסור לאדון להשאיר עבד כנעני שלא מל בביתו. בהמשך נלמד את הסברו על פסוק המקור של רבי ישמעאל.
כמו כן למדנו בתחילת הדף את דעתו של רבי שמעון בן אלעזר שאף אם העבד לא קיבל עליו מצוות, ניתן לכפות עליו את העבדות ולהטבילו לשם כך. 
 

הנושא

הגמרא מביאה ברייתא נוספת הדנה ביחס לעבד שלא מל:
אמר רבי יהושע בן לוי: הלוקח עבד מן העובד כוכבים ולא רצה למול - מגלגל עמו עד שנים עשר חדש, לא מל - חוזר ומוכרו לעובדי כוכבים.
רבי יהושע פוסק כי גם עבד אשר סירב למול, ניתן להשאירו בביתו למשך שנים עשר חודש. מסביר הר''ן כי במשך תקופה זו של שנים עשר חודש ''מטעימו דברי תורה'' כדי להכניסו מרצון לקיום מצוות (כאשה). אם לאחר תקופה ארוכה זו העבד עומד בסירובו - הרי שמוטלת עליו החובה למכור אותו חזרה לעובדי כוכבים.
רבי יהושע הוא אותו תנא אשר פסק בתחילת הדף כי ניתן לכפות את העבדות על העבד, ובכל אופן הוא קובע כי אין לעשות זאת לכתחילה, אלא יש לנסות ולשכנע ''בדרכים טובות'' את כניסתו לעולם היהדות.
אמרוה רבנן קמיה דרב פפא: כמאן? דלא כרבי עקיבא, דאי רבי עקיבא, האמר: אין מקיימין!
חכמים דנו לפני רב פפא ואמרו לו כי ברייתא זו כנראה אינה סוברת כשיטת רבי עקיבא אשר למדנו בהקדמה, כי אסור להשאיר עבד כנעני בבית ללא סיום תהליך גיור כנדרש.
אמר להו רב פפא: אפילו תימא רבי עקיבא, הני מילי היכא דלא פסקה למילתיה, אבל היכא דפסקא למילתיה - פסקא.
רב פפא דחה את טענת החכמים, וסובר כי ייתכן להסביר את הברייתא, גם אליבא דרבי עקיבא באופן הבא. סברתו שאין לקיים את העבד אם לא מל ולא קיבל עליו מצוות, הוא רק במקרה ולא היה רצון ראשוני של העבד להיכנס לתהליך זה. אבל אם הביע רצונו להתגייר ואחר כך משום מה חזר בו, הרי שניתן ''לגלגל'' עימו עוד שנים עשר חודש, ולנסות לשוב ולהסביר לו את מהות המצוות השייכות לעם ישראל. אם גם אז לא השתכנע , מוטלת עליו החובה להוציאו ולמוכרו חזרה לעובד כוכבים.
אמר רב כהנא: אמריתה לשמעתא קמיה דרב זביד מנהרדעא, אמר לי: אי הכי, כי אמר ליה רבי עקיבא בלוקח עבד בין השמשות, לישני ליה הא!
רב כהנא שמע את תשובת רב פפא וסיפר זאת לרב זביד אשר אמר לו כי לאור זאת לא ברורה לו העמדת רבי עקיבא לפסוק בתורה המתיר להחזיק עבד שלא נימול. למדנו לעיל בדיון בין רבי עקיבא לרבי ישמעאל, העמיד רבי עקיבא את פסוק המקור של רבי ישמעאל, במקרה והאדון לקח את העבד ביום שישי בין השמשות, והעבד לא הספיק לעבור מילה לפני שבת (ומילה שאינה ביום השמיני אינה דוחה את השבת) .
רב זביד שאל עתה: אם אמנם רבי עקיבא מסכים שיש מצבים שמותר להחזיק עבד שלא נימול (אם קיבל עליו להתגייר והתחרט, ואז משאירים אותו למשך שנים עשר חודש כאמור), הרי שניתן להעמיד את הפסוק באוקימתא זו, ואין צורך להעמידה שלקחו בערב שבת בין השמשות.
חדא מתרי טעמי קאמר.
עונה הגמרא תשובה של ''אין הכי נמי''. אמנם נכון, ניתן להעמיד את הפסוק גם במקרה זה, שהעבד קיבל על עצמו להתגייר אך התחרט, אך הגמרא בחרה אוקימתא אחת מבין שתים אפשריות.  
 

מהו המסר

דברי רבי יהושע על אופן תהליך גיורו של עבד כנעני מלמדים אותנו תובנות מעניינות בנושאי חינוך.
ישנם אתגרים חינוכיים לא מעטים, שבהם אנו מבקשים להחדיר לליבות הילד מסרים כאלו ואחרים. לא פעם הדבר ''לא הולך''. נפשו של הילד ממאנת לקבל ולהפנים את המסר, ואנו נתקלים בחומה בצורה שקשה מאוד לפרוץ אותה.
למדנו היום, כי אם יש ''נקודה'' מסוימת המעידה על רצון, הרי שעל גביה ניתן לעבוד ולנסות לבנות קומות ונדבכים נוספים. אם הבחנו בהסכמה כלשהיא, למרות שלאחר מכן הייתה חרטה וחזרה למצב תחילי (הסכמה לתהליך גיור וחזרה ממנה), הרי שיש להשקיע ולנסות להביא את הילד לידי הבנה והפנמה בערך החשוב (''גלגול'' במשך שנים עשר חודש).
לנסות ולנסות, אבל להגביל את הנושא לטווח זמן סביר והגיוני. לאחר מכן, אם לא הצלחנו במשימה, להכיר בכך ''ולרדת'' מהנושא ולא להמשיך ''ולהציק''. להבין כי כנראה זו לא השעה ולא העת, והלב ממאן לקבל. חשוב מאוד להגיע לתובנה זו, ולא להמשיך עד בלי די, מצב שיכול רק לגרום לנזקים ולמשקעים לא טובים בעתיד.
יש לזכור כי חינוך הינו "תהליך רב שנתי", הכולל בתוכו דרכים שונות, המקבלות גוונים שונים עם הזמן, ובעצם ממשיך באופנים אחרים, גם ... לאחר בגרותם של הילדים.


לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]