מהו הגיל הראוי לנישואין? - "כל אדם שאין לו אישה שרוי בלא שמחה"
פניני הדף היומי, עלון יביע אומר / הרב ירון מרדכי זכאי
יבמות סב ע"ב
בסוגיתנו אנו למדים על חשיבות ומעלת הנישואין, וכמה צריך להשתדל לקיים מצווה זו, והנה לגבי הזמן שאדם צריך כבר לחפש את בת זוגו, מבואר במשנה במסכת אבות פ"ה משנה כד' בן שמונה עשרה לחופה ומפרש רש"י רמז לכך שי'ח פעמים כתוב אדם בפרשת בראשית מ"ויאמר אלוהים" עד " ויבן את הצלע" (יצירת האשה). ובשו"ת הרשב"ץ ביאר שמרומז הדבר בפסוק והוא אישה בבתוליה יקח והוא בגימטריא חי שמגיל זה ראוי כבר לחפש אישה, אמנם הרמב"ם בהלכות אישות (פרק טו הלכה ב) כותב שהחיוב מתחיל מגיל שבע עשרה, וביאר הלבוש (אבן העזר סימן א) מקורו של הרמב"ם מהפסוק לא טוב היות האדם לבדו טוב בגימטריא יז.
ובסוגיא במסכת קידושין (דף כט) מבואר שעד גיל 20 שנה הקב"ה מצפה לאדם שישא אישה, ובשולחן ערוך חלק אבן העזר סימן א נפסק שמי שעברו עליו עשרים שנה ולא רוצה להתחתן בית דין כופים אותו לישא כדי לקיים מצוות פריה ורביה, אולם הרמ"א שם כותב שבזמן הזה לא נהגו לכוף על כך, ובספר התקנות של ירושלים מובאת תקנה שהיתה בירושלים שכל מי שהגיע לגיל עשרים ולא נשא אישה היה מחויב לעזוב את העיר וחתמו על כך גאוני עולם, ומרן הגאון ר' עובדיה יוסף זצ"ל ביחד עם מרנן ורבנן הגאונים רבי יהודה צדקה זצ"ל והגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל. ראשי ישיבת פורת יוסף ישבו ודנו יחד וביטלו את תקנה משום שראו שהבחורים הרווקים אינם עומדים בתקנה זו וכמובא בשו"ת יביע אומר חלק ז (חלק יורה דעה) סימן יד אות ג.
אמנם כתב הרמב"ם שהיכן שעוסק האדם בתורה וטרוד בה וחושש לישא אישה משום שאז יצטרך לדאוג לפרנסה ויתבטל מלימוד תורה, במצב כזה מותר לו להתאחר מלינשא מכיוון שיש לנו כלל שהעוסק במצווה פטור מן המצווה, וכן נפסק בשו"ע חלק אבן העזר סימן א ,ונחלקו הפוסקים עד כמה שנים יכול להתעכב מסיבה זו, ומבואר בפוסקים שכל היתר האיחור הוא דוקא כשיצטרך להתעסק לפרנסתו אבל כשיש לו תמיכה מצד הוריו או הורי אישתו, או שיש אנשים שמחזיקים ותורמים לכולל בו הוא לומד בזה אין היתר להתאחר מלהנשא, ומכל מקום כל מקרה לגופו וראוי להיוועץ ברב תלמיד חכם מובהק שישקול את מכלול הצדדים, ויכריע על פי דעת תורה.
