מלאכה בחול המועד
פניני הדף היומי, עלון יביע אומר / הרב ירון מרדכי זכאי
מועד קטן ב ע"א
בשבוע זה לאחר שסימנו בסיעתא דשמיא את מסכת מגילה התחלנו בלימוד מסכת מועד קטן שגם היא שיכת לסדר מועד, ואמנם מסכת מועד קטן כשמה כן היא עוסקת ברובה בדינים הקשורים להלכות חול המועד מה מותר ומה אסור, ובתחילת המסכת אנו למדים גם כן הלכות וכללים חשובים לגבי שנת השמיטה (השנה בה אנו נמצאים) אלו דברים מותר לעשות בשדה ובגינה ואלו דברים אסורים.
אחד מהדינים המובאים בתחילת המסכת הינו, שכל דבר שיש בו הפסד מותר לעשותו הן בחול המועד והן בשמיטה, אבל דבר שעושים אותו להרווחה ואין בו הפסד אסור לעשותו בחול המועד או בשנת השמיטה.
ובטעם ההיתר כתב בספר הגהות מימוניות (הלכות יום טוב) שהרי טעם האיסור לעשות מלאכה בחול המועד היא כדי שהאדם לא יטרח וע"י כך יוכל להיות שמח בחג, אבל כשיש לאדם הפסד או נזק יהיה לו אסור לתקן הדבר יגרום להשבתת השמחה בחג.
ולגבי היתר לעשות מלאכות בשדה בשנת שמיטה כשיש נזק כתב הרמב"ם בהלכות שמיטה פרק י' שמדובר במלאכות שאסורות מדרבנן ולא מהתורה ואם לא נתיר יהיה הפסד לשדה ולעצים הגדלים בה.
והנה היו פוסקים שלמדו מדברי הרמב"ם שגם כשצריך להשקות עצים או פרחים בשנת השמיטה, אין להשקות אלא שיעור הנצרך שלא יתייבש העץ ודוקא כשיש הפסד גמור.
אמנם החזון איש וכן הגרב'צ אבא שאול בספרו אור לציון (שביעית) כתבו להקל גם כשאין הפסד גמור לעץ, אלא גם כשלא יבשילו הפירות או עלולים הצמחים לכמוש ולהצהיב מותר להשקות.
