היכן קוברים אדם כשר? - "לקוברו בין רשעים גמורים"
פניני הדף היומי, עלון יביע אומר / הרב ירון מרדכי זכאי
יבמות לב ע"ב
בסוגיתנו אנו לומדים לגבי מקרה שאדם עבר שתי עברות ואינו מקבל עונש בבית דין על שניהם, מכל מקום כיוון שעבר על כמה איסורים יש בכך להחשיבו כאדם רשע, וכפי ששנינו במסכת סנהדרין (דף מו) שיש שני בתי קברות, להרוגי בית דין אחד לנסקלים ולנשרפים(דהינו אנשים שעוברים עברות חמורות וחיבים מיתה בשריפה או סקילה בבית דין)ובית קברות נוסף לנהרגים ונחנקים (אנשים שעברו עבירות פחות חמורות שחיבים עליהם מיתה בחנק או בהריגה בחרב) ולומדים מכאן שאין קוברים בסמיכות זה לזה שני סוגי אנשים שאחד יותר רשע מחברו, ולכן גם במקרה בסוגיתנו אדם שעשה כמה עברות אין קוברים אותו בסמוך לאדם שעבר על מעט עברות.
וכן נפסק בשולחן ערוך (חלק יורה דעה סימן שסב סעיף ה) אין קוברים רשע אצל צדיק אפילו רשע חמור אצל רשע קל , וכן אין קוברים צדיק וכשר ובינוני אצל חסיד מופלג, ומוסיף מרן שגם אין קוברים צדיק וכשר ובינוני אצל חסיד מופלג, אבל קוברים בעל תשובה אצל צדיק גמור.
והגאון רבי משה פינשטיין זצ"ל נשאל מיהודים שגרו ברוסיה במקום שלא היה בית קברות יהודי האם עדיף שלא לקבור את המת, או שעדיף לקוברו בין קברות הגויים, בתחילה ביאר את טענתם שהרי האיסור לקבור ליד גוי או רשע נלמד מהלכה למשה בסיני שצריך שיהיו בתי קברות נפרדים לכשרים ולרשעים משום כבודו של הנפטר, אמנם גם להשאיר מת בלא קבורה הוא דבר האסור מהתורה ונלמד מהפסוק כי קבור תקברנו והטעם שהקבורה היא כפרה לנפטר, ולמעשה הכריע הרב שעדיף לקבור ואפילו בין גויים מאשר שלא לקבור כלל.
עוד כתבו הפוסקים לדון במקרה שעברו וקברו צדיק בסמוך לרשע האם מותר בשל כך להעביר את גוף הנפטר הצדיק למקום אחר, סברת החתם סופר בתשובה סימן של שאין להעבירו ממקומו, ובשו"ת שבט הלוי (חלק ז סימן קצג) לאחר שהאריך בביאור הסבל שנגרם לצדיק כתב שיתקינו בינהם מחיצה של עשרה טפחים, וישנם פוסקים הסוברים שמותר להעבירו, וכיום ישנם בכמה בתי קברות חלקות המיועדות לשומרי שבת, וחשיבות הקבורה ודינה וכבוד המת הינו נדבך יסודי ביהדות.
