הבא על ארוסתו בבית חמיו - הולד ממזר / יבמות סט ע"ב
הרב ירון בן צבי
דף יום-יומי, תורת הר עציון
בסוגייתנו מובאת מחלוקת אמוראים בעניין מעמד הולד הנולד מאדם שבא על ארוסתו בבית חמיו; יסוד החשש הוא מכך שאם אותה ארוסה מתנהגת בפריצות בראשית נישואיה, קיימת האפשרות שהיא נבעלה גם לאחרים. על כן, לדעת רב - הוולד ממזר ואילו לדעת שמואל הוולד שתוקי. רבא מבאר שדבריו של רב, (הוולד ממזר), אמורים דווקא כאשר יש חשד מסוג 'קול' אודות כך שאותה ארוסה נבעלה לאחרים, אבל אם אין חשד כזה אז הוולד מיוחס אחר הארוס.
הקושי באמור הוא מהנלמד במסכת סוטה (דף כז ע"א). בגמרא בסוטה נאמר כי אשה שמזנה בניה כשרים. הסיבה לדין זה היא שקיימת חזקה - 'רוב בעילות אחר הבעל'. בנוסף, במסכת חולין (דף יא ע"ב) אנו למדים שאף כאשר לאותה אישה יש שם של אחת שמזנה, עדיין ילדיה כשרים משום שאומרים שרוב הבעילות אחר הבעל - קביעה זו ניתנת להבנה בשתי דרכים:
א. רוב הזמן האשה נמצאת תחת בעלה ולכן מניחים שממנו היא התעברה.
ב. הבעילות מהן אשה מתעברת הן דווקא משל בעלה, משום שהיא נזהרת שלא להתעבר מאדם אחר.
לפי ההסבר הראשון, במקרה שבו ידוע כי רוב הבעילות אינן של הבעל, יראה לומר שהוולד לא יהיה מיוחס אחריו; לפי זה, במקרה של ארוסה, אשר ברור כי היא איננה נמצאת 'תחתיו' כפי שאשה נמצאת תחת בעלה אולי אין מקום לומר כן ולכן מובנים דבריו של רבא ודי בקול שהיא מזנה בכדי לערער את מעמד הוולד.
לפי ההסבר השני, שהאשה נזהרת מלהתעבר, לכאורה אין שוני בין ארוסתו לאשתו. ואף אם נגדיר כי קיים פער, הרי שנראה לומר שפער זה הנו דווקא לטובת הארוסה, אשר מן הסתם היא תזהר ביותר מלהיכנס להריון כלשהו, ובפרט שלא מהארוס שלה. יחד עם זאת, יתכן לומר שהאמור 'רוב בעילות אחר הבעל' מיוחס דווקא לאשה נשואה ואילו ביחס לארוסה הוא לא נאמר – שהרי אף אם בא עליה, אין הוא רגיל לבוא עליה כל כך הרבה עד שנאמר 'רוב בעילות'.
