עבירה בכמות או באיכות?
הרב דב קדרון
יבמות עג ע"ב
בגמרא נאמר ששמן של קודש חמור יותר משמן של תרומה, והראיה לכך היא שאדם טמא שאכל שמן של קודש חייב כרת, ואילו טמא שאכל שמן של תרומה חייב רק מיתה בידי שמים, שהוא עונש פחות חמור. כלומר: על פי העונש ניתן לדעת איזו עבירה חמורה יותר ואיזו חמורה פחות.
על פי זה כותב התשב"ץ (ח"ג סימן לז) שאם יש חולה שצריך לאכול בשבת, משום פיקוח נפש, ויש אפשרות להאכילו בשר נבילה, שהעונש על אכילתו הוא מלקות, או לשחוט עבורו כדי שיהיה לו בשר כשר, יש לבחור באפשרות הראשונה, משום שהעונש על שחיטה בשבת הוא סקילה, שהוא חמור יותר ממלקות.
בזה הוא דוחה את דברי הראב"ד שכתב שבמצב כזה צריך לשחוט בהמה ולתת לחולה בשר כשר ולא לתת לו לאכול נבלה, כי התורה התירה לחלל שבת לצורך פיקוח נפש, ומכיוון שהשאלה העומדת בפנינו היא האם מותר לחלל שבת לצורך פיקוח נפשו של חולה מסוכן שצריך לאכול, התשובה היא שזו מצווה ובוודאי שיש לשחוט ולתת לו בשר כשר, ובנוסף לכך אם יתנו לו לאכול בשר נבלה, הרי הוא יעבור באיסור לאו על כל כזית וכזית שיאכל ממנה, ואילו אם ישחטו בהמה בשבת העבירה תהיה רק פעם אחת במעשה השחיטה. וכאשר יש לשקול הרבה עבירות של לאו של נבלה מול עבירה אחת של חילול שבת, יש לומר שריבוי העברות של נבלה חמור יותר מאשר חילול שבת פעם אחת.
על זה כתב התשב"ץ שמכיוון שהעונש על חילול שבת הוא חמור יותר, יש לומר שלמרות שמדובר בעבירה חד פעמית – היא חמורה יותר מריבוי הלאווים של נבילה שעונשם קל יותר.
