יש זוכים לראות ויש שלא זוכים

הרב דב קדרון

יבמות עו ע"ב

נאמר בספר שמואל (א יז, נה): "וְכִרְאוֹת שָׁאוּל אֶת דָּוִד יֹצֵא לִקְרַאת הַפְּלִשְׁתִּי אָמַר אֶל אַבְנֵר שַׂר הַצָּבָא בֶּן מִי זֶה הַנַּעַר אַבְנֵר וַיֹּאמֶר אַבְנֵר חֵי נַפְשְׁךָ הַמֶּלֶךְ אִם יָדָעְתִּי". שאלת שאול "בן מי זה הנער" תמוהה, וכי שאול לא הכיר את דוד, הרי לפני כן כתוב (שמואל א טז, כא): "וַיָּבֹא דָוִד אֶל שָׁאוּל וַיַּעֲמֹד לְפָנָיו וַיֶּאֱהָבֵהוּ מְאֹד וַיְהִי לוֹ נֹשֵׂא כֵלִים". אלא כוונת שאול בשאלתו הייתה: "בן מי זה הנער", כלומר: מאיזו משפחה הוא בא, האם ממשפחת פרץ שממנה מלכים, וגם הוא ראוי למלכות, או ממשפחת זרח, של אנשים חשובים, אך לא ראויים למלכות.

אמר דואג האדומי לשאול: עד שאתה שואל עליו אם ראוי למלכות, שאל עליו אם מותר לו בכלל לבוא בקהל, שהרי הוא צאצא של רות המואביה, שעליהם נאמר שלא יבואו בקהל ה'.

כידוע, דוד לא רק היה ראוי למלכות, אלא הוא ראש משפחת המלוכה הראשית של עם ישראל, מימיו ועד ימות המשיח, שגם הוא צאצא של דוד המלך.

כלומר: שאול המלך ראה סימני מלכות בדוד, ואילו דואג האדומי, שהיה תלמיד חכם גדול מאוד (חגיגה טו,ב), ראה בדמיונו תמונה מעוותת, חשב שאולי ח"ו דוד פסול לבוא בקהל, ולא השכיל להבין את המציאות לאשורה.

כך, אמר הגרי"מ חרל"פ זצ"ל ביום ה' באייר תש"ח (מובא בלקט ביאורי אגדות): אף באחרית הימים, בהתנוצצות מלכות משיח בן דוד, יהיו חכמים שיראו סימני הוד מלכות, ומאחרים תתעלם ההלכה ויאמרו שאינו ראוי לבוא בקהל ד'.