עמידה במבחן / רפי זברגר

יבמות עו ע''א
 

הקדמה 

למדנו במשנה בתחילת הפרק (ע.) את הגדרת כרות שפכה:
וכרות שפכה? כל שנכרת הגיד, ואם נשתייר מעטרה אפילו כחוט השערה - כשר.
אם הגיד נכרת (נחתך) זהו מצב של כרות שפכה אשר נאסר לבוא בקהל. מסיימת המשנה שאם לאחר הכריתה נשאר מעטרה (השפה שמקיפה את הגיד שממנו ועד סוף הגיד נעשה צר יותר) אפילו כעובי חוט, אין זה מוגדר כרות שפכה ואינו נאסר.
בדף הקודם למדנו כי גם נקב פוסל:
ניקב למטה מעטרה שכנגדו למעלה מעטרה, סבר רבי חייא בר אבא לאכשורי; אמר ליה רבי אסי, הכי אמר רבי יהושע בן לוי: עטרה - כל שהיא מעכבת.
הגמרא דנה על נקב אלכסוני, המתחיל למטה מעטרה (לכיוון החיצוני של הגוף) וממשיך עד למעלה מן העטרה. רבי חייא חשב להכשיר, כיוון שאין שני ראשי הנקב במקום פסול, אבל רבי אסי ציטט את דברי רבי יהושע בן לוי אשר פסק כי אם יש נקב במקום העטרה, אפילו נקב קטן, כבר אין אפשרות הולדה ולכן מוגדר ככרות שפכה ופסול לבוא בקהל.
 

הנושא

אמר רב יהודה אמר שמואל: ניקב ונסתם, כל שאילו נקרי ונקרע - פסול, ואי לאו - כשר.
רב יהודה בשם שמואל דן על נקב במקום פסול שנסתם. לכאורה הסתימה מוציאה אותו מכלל כרות שפכה וכשר לבוא בקהל, אבל רב יהודה מגדיר ''מבחן'' הבוחן האם הסתימה היא טובה ומחזירה למצב קודם או לא. המבחן הוא כאשר יש יציאת זרע חדשה, ומקום הנקב לא נקרע מחדש, הרי זה מאשר כי הסתימה תקינה ואין הוא כרות שפכה.
הוי בה רבא, היכא? אילימא למטה מעטרה, אפילו נכרת נמי!
מנסה רבא להבין על איזה מקרה מדבר רב יהודה. הוא שולל אפשרות שמדובר בחלק שהוא למטה מעטרה, שהרי למדנו במשנה, שאפילו אם נכרת כל הגיד למטה מעטרה (ולא רק ניקב) - אין הדבר מעכב הולדה וכשר.
אלא בעטרה עצמה.
ולכן מגיע רבא למסקנה כי מדובר בעטרה עצמה, מקום שהזרע ''מתאסף ודוחק לצאת''. במקום זה, יש לבחון את טיב הסתימה. אם בשעת יציאת הזרע המקום נשאר סתום, ולא מתפרץ החוצה דרך הנקב, הרי שהסתימה מעולה, ולכן אינו מוגדר יותר כרות שפכה.
איתמר נמי, אמר רב מרי בר מר אמר מר עוקבא אמר שמואל: ניקב בעטרה עצמה ונסתם, כל שאילו נקרי ונקרע - פסול, ואי לאו - כשר.
הגמרא מאששת את ההסבר ומצטטת דברים שנאמרו בשם שמואל עצמו, כי הבדיקה לסתימת הנקב היא רק בעטרה עצמה.
רש''י מעיר כי הבדיקה אינה תקיפה בנקב שנסתם למעלה מן העטרה, שכן שם אין הזרע ''נפרץ ויוצא'' ולכן גם ביציאה זרע נוספת, מקום הסתימה כנראה לא יקרע וייפתח מחדש. לאור דברים אלו כנראה יש לומר, כי נקב שנסתם למטה מן העטרה כשרה בכל מקרה (ללא ביצוע המבחן). 
 

מהו המסר

למדנו היום כיצד לבחון ''תיקון של מצב מקולקל''. היה נקב שפסל אך הוא נסתם, ואנו בודקים האם הסתימה חזקה ואיתנה דיה, כדי לעמוד בלחץ של ''האירוע'' הבא. אם היא תעמוד ולא תיפתח מחדש, הרי יש לנו ''עדות'' שהסתימה החזירה את המצב לקדמותו, מצב המאפשר הולדה מחדש.
נלמד את ''מבחן התשובה'' המובא בריש פרק ב' בהלכות תשובה לרמב''ם:
אי זו היא תשובה גמורה? זה שבא לידו דבר שעבר בו, ואפשר בידו לעשותו, ופירש ולא עשה מפני התשובה, לא מיראה ולא מכשלון כח. כיצד? הרי שבא על אשה בעבירה, ולאחר זמן נתייחד עמה, והוא עומד באהבתו בה ובכח גופו, ובמדינה שעבר בה, ופירש ולא עבר, זהו בעל תשובה גמורה. הוא ששלמה אמר: "וזכור את בוראיך בימי בחורותיך" (קהלת י''ב, א').
אדם חזר לאותו מצב שהיה בעת חטאו, ועמד מול יצרו באותם תנאים ולא חטא בשנית, הרי זה מעיד כי חזר בתשובה, והינו ''בעל תשובה גמורה''.
למדנו היום שני מבחנים הבודקים ''תיקון מצב''. תיקון של הנקב אשר יכול לעמוד בלחץ חוזר של יציאת זרע, ותיקון האדם החוזר בתשובה אשר יכול לעמוד מול היצר ולא להתפתות ולחטוא בשנית.
יהי רצון שנצליח לעמוד במבחנים, וגם אם נחטא (שהרי אין אדם שאינו חוטא) נחזור בתשובה שלימה, ונוכל לעמוד במבחנים הללו בכבוד.  
 

לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''לתגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]