דיסקרטיות / רפי זברגר

יבמות פ ע''ב
 

הקדמה 

לאחר שלמדנו בדף הקודם דין סריס ואיילונית, נעסוק היום בסימנים הקובעים מתי אדם סריס ומתי אשה איילונית.

הנושא

תנו רבנן: איזהו סריס חמה? כל שהוא בן עשרים ולא הביא שתי שערות, ואפילו הביא לאחר מכאן - הרי הוא כסריס לכל דבריו.
סריס חמה הוא סריס מלידה והברייתא מגדירה כי אדם שהגיע לגיל עשרים ולא הביא שתי שערות נידון כסריס וודאי, גם אם לאחר מכן גדלו שערות.
ואלו הן סימניו:
המשנה מגדירה סימנים לסריסות, ובהמשך נידון ביחס בין הסימנים להבאת שתי שערות
1. כל שאין לו זקן
לא גדל לו הזקן
2. ושערו לקוי
יש לו שער חלק כמו שער אישה.
1. ובשרו מחליק;
ואינו שעיר כמו גבר.
2. רשב"ג אומר משום רבי יהודה בן יאיר: כל שאין מימיו מעלין רתיחות;
רבן שמעון בן גמליאל מוסיף שמי רגלים שלו אינם מעלים קצף.
3. ויש אומרים: כל המטיל מים ואין עושה כיפה
יש מוסיפים גם שמי רגלים אינם מקלחים למרחוק.
4. ויש אומרים: כל ששכבת זרעו דוחה;
יש מוסיפים גם כאשר שכבת זרע שלו אינה סמיכה אלא ''דלילה כמים''
5. ויש אומרים: כל שאין מימי רגליו מחמיצין;
ויש מוסיפים שמי רגלים הנמצאים בכלי אינם מסריחים.
6. אחרים אומרים: כל שרוחץ בימות הגשמים ואין בשרו מעלה הבל;
ויש מוסיפים כי כאשר אדם מתרחץ בחורף וגופו אינו מעלה אדים.
7. רבי שמעון בן אלעזר אומר: כל שקולו לקוי ואין ניכר בין איש לאשה
רבי שמעון בן אלעזר מוסיף שקולו דק וקשה להבחין כי זהו קול של גבר.
ואיזו היא אילונית? כל שהיא בת עשרים ולא הביאה ב' שערות, ואפי' הביאה לאחר מכאן - הרי היא כאילונית לכל דבריה.
"הגדרה ראשונית'' של איילונית דומה להגדרה של סריס: לא הביאה שתי שערות עד גיל עשרים, למרות שלאחר מכן תביא, היא עדיין תהיה מוגדרת כאיילונית.
ואלו הן סימניה:
גם לגבי איילונית, הברייתא אינה מסתפקת בהגדרה כללית, אלא מוסיפה סימנים המעידים על היותה איילונית.
1. כל שאין לה דדים,
אין לה דדים
2. ומתקשה בשעת תשמיש;
התשמיש קשה לה.
3. רבן שמעון בן גמליאל אומר: כל שאין לה שיפולי מעים כנשים;
רבן שמען בן גמליאל מוסיף שאין לה שיפולים מעל אותו מקום.
4. רבי שמעון בן אלעזר אומר: כל שקולה עבה ואינה ניכרת בין אשה לאיש.
רבי שמעון בן אלעזר לשיטתו מוסיף סימן כמו בסריס: אם קולה של האשה ''עבה'' וקשה להבחין איזה קול זה.
איתמר: סימני סריס - רב הונא אמר: עד שיהו כולם, רבי יוחנן אמר: אפי' באחד מהן.
מחלוקת אמוראים האם צריך את כל הסימנים להגדרת סריס או איילונית. לרב הונא - כן, לרבי יוחנן מספיק סימן אחד.
היכא דהביא שתי שערות בזקן - כולי עלמא לא פליגי דעד שיהו כולן, כי פליגי - בשלא הביא.
עתה מגדירה הגמרא את הקשר בין ''ההגדרה הכללית'' של שתי שערות לסימנים, ואומרת כי אם הביאו שתי שערות, המעידות לכאורה כי אינם סריס/איילונית, הרי שכולם מסכימים (רב הונא ורבי יוחנן) כי צריך את כל הסימנים כדי ''להפקיע את סימן שתי השערות", ומחלוקתם אינה אלא כשלא הביאו שתי שערות, האם גם אז צריך את כל הסימנים (רב הונא) או מספיק לראות סימן אחד (רבי יוחנן).
אלא הא דאמר להו רבה בר אבוה לרבנן: עיינו ביה ברב נחמן, אי בשרו מעלה הבל איתיב ליה ברת, כמאן? כרב הונא!
רבה בר אבוה ביקש מחכמים לבדוק האם רב נחמן מעלה אדים בזמן רחיצתו בחורף, ואם כן (יוכיח שאינו סריס) - יהיה מוכן לתת את ביתו לו לאשה. שואלת הגמרא, האם רבה בר אבוה סובר כרב הונא שמספיק רק סימן אחד?
לא, רב נחמן סיכי דיקנא הויא ליה.
עונה הגמרא כי אין זו הוכחה, כיוון שלרב נחמן היו זיפי זקן במספר מקומות, ואז לפי כולם צריכים את כל הסימנים כדי להעיד על סריסותו, ואם נמצא כי סימן אחד אינו מתקיים, הרי זו עדות שהוא אינו סריס.

מהו המסר

בקשת רבה בר אבוה מחכמים לעשות את הבדיקה בסטטוס של רב נחמן לגבי היותו סריס או לא, מעוררת מחשבות. ברור כי כוונת רבה בר אבוה טהורה ובאה מתוך מניעים אמיתיים וכנים לבדוק שהחתן המיועד אינו סריס. יש להניח כי רבה לא הפך את הנושא למשהו ציבורי, אלא הקפיד על דיסקרטיות ושאל מספר חכמים בשקט, על מנת לבצע את הבדיקה עבורו, מבלי שאף אחד אחר ידע. למרות זאת, השאלה הגיעה לבית המדרש, עובדה מעוררת תמיהה מסוימת.
 

לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''לתגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]