אור בקצה המנהרה / רפי זברגר

יבמות פד ע''א
 

הקדמה 

נלמד את חלקה הראשון של המשנה הפותח את הפרק התשיעי. 
 

הנושא

יש מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן, מותרות ליבמיהן ואסורות לבעליהן, מותרות לאלו ולאלו, ואסורות לאלו ולאלו.
כותרת המשנה מלמדת שיש ארבעה צירופים אפשריים בנושא היתר/איסור של הקידושין הראשונים, לעומת היתר/איסור במצוות הייבום של אחי המת ביבמה. והמשנה הולכת ומפרטת את כל האפשרויות.
ואלו מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן:
1. כהן הדיוט שנשא את האלמנה ויש לו אח כהן גדול,
כהן רגיל (הדיוט) מותר באלמנה ואמנם נשאה. לאחר פטירתו אשתו עומדת לייבום בפני האח הכהן הגדול, שכידוע אלמנה אסורה עליו. במקרה זה היא נופלת לייבום אך אסורה ולכן הכהן הגדול חייב לחלוץ לה.
יש להדגיש כי כל האסורות במשנה, אסורות בלאו ולא בכרת. הן נופלות לייבום אך אסורות, ולכן חולצות. אם איסור חיתון של היבם ביבמתו הוא בכרת, הרי אינן בכלל מצוות ייבום, כפי שלמדנו במשנה הראשונה במסכת.
2. חלל שנשא כשרה ויש לו אח כשר,
חלל (נולד מפסול כהונה) שנשא אישה בהיתר (אין אסור לחלל לשאת אשה, אפילו בת כהן) וברגע שבא על אשתו הפך אותה לחללה. לאחר פטירתו נאסרת על אחיו הכשר (נולד לאותו אבא מאשה אחרת כשרה) באיסור חלל לכהן. גם כאן יש זיקה אך אסור לייבם, ולכן האח הכשר יחלוץ לאשת אחיו החללה.
3. ישראל שנשא בת ישראל ויש לו אח ממזר,
ישראל כשר שנשא בת ישראל כשרה, אך לאחר מותו נופל לפני אחיו הממזר (אח מאותו אבא, אך מאמא שהייתה אסורה על האבא באיסור כרת). האח הממזר חייב לחלוץ ליבימתו, שכידוע, ממזר אסור לבוא בקהל ישראל.
4. ממזר שנשא ממזרת ויש לו אח ישראל - מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן
מקרה הפוך למקרה הקודם. האח הראשון היה ממזר (נולד מאיסורי כרת) נשא ממזרת בהיתר (ממזר אסור בקהל אך מותר בממזרת). לאחר פטירתו נפלה הממזרת לפני אחיו הכשר (נולד לאותו אבא מאשה אחרת כשרה). האח הכשר אסור בייבום של הממזרת, וחייב לחלוץ לה.
ואלו מותרות ליבמיהן ואסורות לבעליהן.
כל המקרים הפוכים למקרים הקודמים, אח הראשון נשא באיסור והיבמה מותרת לאח השני.
1. כהן גדול שקידש את האלמנה ויש לו אח כהן הדיוט,
כהן גדול שעבר על איסור וקידש אלמנה, ונפטר לפני שנשא אותה ובא עליה. היא נשארה כשרה (רק ביאת איסור הופכת אותה לחללה) ועתה היא נפלה לפני אח כהן רגיל שמותר באלמנה. לכן יכול האח לייבם את יבימתו.
2. כשר שנשא חללה ויש לו אח חלל,
כהן כשר שנשא באיסור אשה חללה (נולדה מביאת פסול כהונה), ולאחר מותו נופלת לפני אחיו שהוא חלל (נולד מאותו אבא כהן שנשא אשה אחרת פסולת כהונה). לכהן חלל מותר לישא חללה ולכן מותר לו ליבמה.
3. ישראל שנשא ממזרת ויש לו אח ממזר,
ישראל כשר שנשא ממזרת באיסור (הקידושין תופסים לא לשיטת רבי עקיבא), ולאחר פטירתו נפלה לפני אחיו הממזר (נולד מאותו אבא, אך מאשה אחרת האסורה בכרת). מכיוון שממזר מותר בממזרת יכול האח ליבמה.
4. ממזר שנשא בת ישראל ויש לו אח ישראל - מותרות ליבמיהן ואסורות לבעליהן.
ממזר שנשא באיסור בת ישראל כשרה, ולאחר פטירתו נפלה לפני אחיו הכשר (אותו אבא, נולד מאשה אחרת כשרה לבעלה), הרי האח הכשר יכול ליבם את יבמתו הישראלית הכשרה.
בהמשך מפרטת המשנה את אלו שאסורים לאח הראשון ואסורים גם לאח השני. ומסיימת המשנה את הרישא, במשפט שרוב שאר הנשים שאינן מנויות במשנה מותרות גם לשני האחים (המשנה נקטה "שאר כל הנשים", אך הכוונה לרוב הנשים, שכן יש נשים שלא מנויות במשנה ובכל אופן אסורות).
התוספות בתחילת המסכת מעיר הערה מעניינת על כל המשנה:
פירש הרב ר' יהודה בן רבי יום טוב, דכן דרך התנא לאחר שפירש הלכות המסכתא חוזר ושונה אותם בלשון קצר כדי שיהיו מסודרים בידך ושמורים בפה ובלב
לפי פירוש ראשון זה באמת משנתנו לא מחדשת מאומה. כל מטרתה היא חזרה על הנלמד בפרקים הקודמים, למען עשות חזרה ושינון על הנלמד. כל זאת בלשון קצרה ומתומצתת, כדי שנזכור את החומר הנלמד בצורה טובה ויעילה.
פירוש נוסף מביא ר''י בתוספות, שלפיו באמת יש חידוש מסוים במשנה:
ועוד אמר ר"י דנקטינהו לכולהו משום בבא דאסורות לבעליהן ומותרות ליבמיהן דאף על גב דמכח בעל (דמית קמייבם) לא אסרי לה איבם אף על גב דאסורות לבעליהן.
לפי הסבר זה החידוש הוא בקטע השני של המשנה. שם מדובר באשה שהתחתנה באיסור ולמרות זאת, כאשר בעלה נפטר היא עומדת ליבום לפני אחיו של בעלה אשר מותר ביבמה. איסור החיתון לבעל הראשון אינו חוסם את מצוות הייבום ליבם.
 

מהו המסר

משני פירושיו של התוספות נוכל ללמוד מסרים מעניינים:
• שינון וחזרה מתומצתת הינה חשובה מעין כמוה. אנו לומדים ולומדים, הלכות רבות המסתעפות בכיוונים שונים, במשך קרוב לשלושה חודשים, ומתמלאים בידע רב. חשוב מאוד לעשות עצירה ולראות בגדול מה למדנו. מנסים לרכז את הנושאים בקבוצות משנה, ולראות את התמונה מלמעלה. זה מה שעושה המשנה לפירוש זה של התוספות, וזה מה שכדאי לעשות לכל אדם שלומד במשך תקופה: לעצור, לסכם, לרכז, לתמצת ולשנן שוב ושוב.

• הסבר השני של ר''י בתוספות, מחדד לנו נקודה נוספת: גם אם אדם עשה מעשה שלא ייעשה ועבר על איסור, הרי שיש להתבונן ולראות אולי בהמשך הדרך יבוא איזה שהוא ''תיקון'' מסוים. העבירה כבר בוצעה, המעשה האסור כבר נעשה ואין להשיבו. אבל לפעמים, יתכן שהמציאות חזקה מכל דמיון, ודווקא במקרים אלו, יבוא שינוי ובמידה מסוימת גם תיקון מה מכיוונים בלתי צפויים. האדם שעבר עבירה נפטר, אך אחיו יכול ואולי אף מצווה לייבם את אשת אחיו שלקחה באיסור. ובכך מקיימים מצווה על גבי מצע של עבירה.

המסר החשוב הנלמד מכאן, שגם אם אדם ''נמצא בקנטים'', מרגיש רגשות אשמה גדולות וחמורות, יכול להפציע אור מסוים בקצה המנהרה, שיאיר מעט את המצב וישנהו לטובה.
 

לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''לתגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]