איך מגדירים חמור וקל?
הרב דב קדרון
יבמות צה ע"ב
בגמרא נאמר שאיסור אשת איש נחשב איסור קל יחסית לאחות אשתו, או לאיסורי העריות האחרים, כי יש אפשרות להתיר את האיסור הזה על ידי גט שייתן לה הבעל ואז כבר לא תהיה אסורה, ואילו את האיסורים האחרים אין דרך להתיר.
תוספות ישנים מעירים על כך שמבחינה אחרת איסור אשת איש חמור יותר, כי מי שעובר עליו בעדים והתראה חייב מיתה בבית דין, ואילו העונש על איסור אחות אשה הוא כרת בידי שמים, ומסקנתם היא שאכן מבחינת חומרת האיסור – איסור אשת איש חמור יותר, אבל כאשר שואלים איזה מבין השניים הוא איסור ברור ופשוט יותר, אז התשובה היא שאיסור אחות אשה, שאין לו היתר בחייה, הוא איסור ברור ופשוט יותר מאשר איסור אשת איש, שיש לו היתר בחיי בעלה.
לפעמים כאשר דנים על ההבדל בין איסור חמור לאיסור קל, מה שקובע הוא איך נתפס האיסור בעיני בני אדם, לכן נפסק להלכה (יו"ד קיט,ה) שיהודי שחשוד לעבור עבירה שעונשה חמור – חשוד גם לעבור עבירות שעונשן פחות חמור, אלא אם כן מדובר באיסור שבעיני בני אדם נחשב חמור, ואז אותו אדם לא חשוד לעבור עליו.
גם כשחכמים גזרו איסור מדרבנן, כדי שלא יעברו על איסור תורה, לפעמים חששו וגזרו באיסור חמור ולא באיסור קל ולפעמים דווקא באיסור חמור לא חששו, כי בני אדם נזהרים בו מעצמם, ובאיסור קל שאין נזהרים בו כל כך, חששו וגזרו, ואף כאן קובע מה שחמור בעיני בני אדם. וכתב תרומת הדשן (רנ) שאין לדמות גזרות חכמים זו לזו, שלפעמים החמירו יותר באיסור חמור ולפעמים לא חלקו.
