במה תלויה תשועת ישראל?
הרב דב קדרון
יבמות צח ע"א
בימי ירבעם בן יואש נהפך להם לישראל מרעה לטובה.
בימי ירבעם השני התנבא הנביא עמוס שהוא ימות, ואמציה, שהיה כהן לעבודה זרה הודיע זאת למלך (עמוס ז, י – יא): "וַיִּשְׁלַח אֲמַצְיָה כֹּהֵן בֵּית אֵל אֶל יָרָבְעָם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר קָשַׁר עָלֶיךָ עָמוֹס בְּקֶרֶב בֵּית יִשְׂרָאֵל לֹא תוּכַל הָאָרֶץ לְהָכִיל אֶת כָּל דְּבָרָיו: כִּי כֹה אָמַר עָמוֹס בַּחֶרֶב יָמוּת יָרָבְעָם וְיִשְׂרָאֵל גָּלֹה יִגְלֶה מֵעַל אַדְמָתוֹ". בסופו של דבר הייתה תשועה לעם ישראל בימי ירבעם והרעה שהיו בה, שאיבדם מלך ארם, נהפכה לטובה.
הרב בנימין זאב בנדיקט זצ"ל (במאמרו: "המחדל באספקלרית היהדות, תורה שבעל פה יז) תלה את תשועת ישראל בכך שהנביא, המנהיג הרוחני של העם, לא התכופף בפני המנהיגים הפוליטיים, ולא פחד מהמלך ירבעם.
הוא הביא כמה דוגמאות מדברי חז"ל לכך שכאשר המנהיגים הרוחניים מבטלים את דעתם, דעת התורה, בפני השלטון, ומכופפים את פסיקתם ההלכתית על פי רצון השלטון, אז הקב"ה משיב את דעתם אחור ונגרמים מחדלים במלחמות ישראל, אבל כאשר מי שעומד בראש חיי הרוח של האומה אינו נרתע מלומר דברו אפילו נגד השלטון, אז באה תשועה ותקומה לעם ישראל.
