שיעור בהשקעות / רפי זברגר

יבמות צח ע"ב
 

הקדמה 

המשנה בדף שלנו מתחילה לדון במקרים של ספק וולד היבמה:
חמש נשים שנתערבו ולדותיהן, הגדילו התערובות ונשאו נשים ומתו
חמש נשים נוכריות (אינן בנות משפחה) ילדו כל אחת מהן בן זכר. חמשה בנים אלו התערבו ביניהם ולא היה ידוע מיהו הבן של איזו אישה. בנוסף לכך היה לכל אשה גם בן נוסף שהוא בנה באופן ודאי. לאחר זמן נשאו הבנים המעורבים נשים ומתו ללא ילדים. כל נשותיהם צריכות להתייבם, אך לא ברור מיהו האח של כל אחד מהבעלים שנפטר.
ארבעה חולצין לאחת ואחד מייבם אותה,
כדי לצאת ידי ספק, ארבעה מהם חולצים לאשה אחת והחמישי יכול לייבם אותה ממה נפשך. אם הוא אח של בעלה הרי זה ייבום כדת וכדין, ואם אינו אח שלה, הרי היא כבר חלצה לאחי בעלה (אחד מארבעת האחים האחרים) ולכן אינה זקוקה לייבום, ואז החמישי אינו מייבם אלא נושא אותה בנישואין רגילים.
יש להעיר כי ניתן היה לפסוק שכולם יחלצו את כל חמשת הנשים ובכך תיפטרנה מזיקה לייבום. אך ''יש עניין'' לקיים מצוות יבום שהוא עדיף לכתחילה להיעשות, ולכן נוקטת המשנה שהחמישי ייבם ולא יחלוץ.
יש להעיר על הערה זו, שהיום אנו פוסקים שאין מקיימים בכלל מצוות ייבום, בגלל החשש שאדם מייבמה מסיבה אחרת ולא לשם מצוות ייבום, במקרה כזה הוא אינו מקיים מצוות ייבום, ואף עובר על איסור אחות אשה. לכן בימינו בוודאי שנפסוק כי כל חמשת האחים יחלצו לכול הנשים.
הוא ושלשה חולצין לאחת ואחד מייבם,
האח שייבם (או נשא) את האשה ועוד שלשה אחים אחרים חולצים לאשה שנייה, והאח החמישי מייבם אותה, שוב מכוח אותו ממה נפשך שעשינו לאשה הראשונה: אם הוא האח האמיתי של בעלה, הרי הוא מייבמה כדת וכדין, ואם אינו האח, הרי שהיא כבר חלצה לאחי בעלה (אחד מארבעת האחים שחלצו לה) ואז הוא נושא אותה כאשה רגילה.
וכך עושים לכל שאר שלושת הנשים. ארבעה חולצים להן, והחמישי שטרם ייבם (או נשא), מייבמה ממה נפשך.
נמצאו ארבע חליצות וייבום לכל אחת ואחת.
מסכמת המשנה ואומרת כי בסופו של דבר כל אשה חלצה ארבע פעמים והתייבמה (או נישאה) לאחד. 
 

הנושא

ודוקא מיחלץ והדר יבומי, אבל יבומי ברישא לא, דקפגע ביבמה לשוק.
מדייקת הגמרא במשנה ואומרת כי התהליך חייב להיות דווקא כמתואר במשנה, שקודם ארבעה אחים חולצים לאשה אחת, ורק לאחר מכן החמישי מייבמה (או נושא אותה). כיוון שאם יקדים אחד האחים "לייבם" אותה, הרי יתכן שהוא אינו האח של בעלה, אז אין זה ייבום אלא נישואין רגילים. אבל מכיוון שהיא אולי עדיין לא חלצה לאח האמיתי של בעלה, היא זקוקה לייבום, ואסור לה להינשא לאדם מן השוק.
מאי הוא ושלשה חולצין לאחת?
שואלת הגמרא מדוע המשנה מחייבת שבסופו של דבר כל אחד ייבם (או יישא) אשה אחת, ולא אומרים כי אותם ארבעה אחים יחלצו לכל הנשים, והאח החמישי ייבם את כל הנשים. באופן זה אותו אח ייבם באופן ודאי את יבימתו, ויישא את שאר הנשים.
דלא תימא ליבמינהו חד לכולהו, אלא כל חד וחד מייבם חדא דלמא מתרמיא ליה דידיה.
עונה הגמרא תשובה מעניינת: באופן המתואר במשנה, ייתכן מצב שכל אחד בסופו של דבר ייבם את יבימתו האמיתית (הוא באמת אחי בעלה) וכך נגיע למצב שכל החמישה יקיימו את מצוות ייבום.
 

מהו המסר

נשים לב שלפי תשובת הגמרא אנו מעדיפים ליצור מצב המאפשר שכל אחד ייבם את יבימתו האמיתית, למרות שייתכן כי באופן זה אף אחד לא קיים מצוות ייבום (כל אחד לא ייבם אלא ''רק'' יישא אותה לאשה) על פני מצב שאחד ייבם את כולן, וכך הוא בוודאי יקיים מצוות ייבום.
מסקנה זו הינה מעניינת ומלמדת אותנו דרך מסוימת לחיים. זהו בעצם התלבטות של כל "משקיע" ואיש עסקים. האם להשקיע סכום גדול באפיק מסוים, ובכך להגדיל את הסיכוי להרוויח הרבה, אך בד בבד להגדיל את הסיכוי להפסיד בגדול, או ללכת ''באפיק יותר סולידי'', שההשקעה היא קטנה, אך הסיכוי להרוויח קטן יותר.
לכאורה מלמדת אותנו הגמרא בתשובתה זו, כי לפעמים יש ''ללכת בגדול'', בתקווה לזכות ולהרוויח, מאשר ללכת בקטן, למרות ששם הרווח ודאי, אך קטן יותר.
 

לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''לתגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]