בני מחוזא דשכיחי בהו שכרות
תענית כו ע"א
"שאני בני מחוזא דשכיחי בהו שכרות".
השכרות היתה מצויה בבני מחוזא, כיון שהיו רגילים לשתות יין, כדברי רב נחמיה בריה דרב יוסף במסכת כתובות דף סה ע"א:
"ידענא בהו בבני מחוזא דשתו חמרא".
ומצאנו אצלם כמה מעשים בעניני יין. במסכת בבא מציעא דף פג ע"א:
"ההוא גברא דהוה קא מעבר חביתא דחמרא בריסתקא דמחוזא ותברה בזיזא דמחוזא".
ובמסכת עבודה זרה דף נז ע"ב:
"ההוא עובדא דהוה במחוזא, אתא עובד כוכבים עייל לחנותא דישראל, אמר להו: אית לכו חמרא לזבוני?
אמרו ליה: לא,
הוה יתיב חמרא בדוולא, שדי ביה ידיה שיכשך ביה, אמר להו: האי לאו חמרא הוא? שקליה האיך בריתחיה שדייה לדנא,
שרייה רבא לזבוני לעובדי כוכבים".
והיו רגילים אפילו למדוד את היין במידות של מחוזא, במסכת גיטין דף סט ע"א:
"ומלי נטלא בת מחוזא חמרא נקידא".
ונראה שרגילותם ביין היתה משום שהיו מפונקים. כמו שמצאנו בכמה מקומות:
במסכת פסחים דף נ ע"ב:
"אמר רבא: הני נשי דמחוזא, אף על גב דלא עבדן עבידתא במעלי שבתא - משום מפנקותא הוא, דהא כל יומא נמי לא קא עבדן".
במסכת שבת דף קט ע"א:
"אמר רבא: והני בני מחוזא, כיון דמפנקי - אפילו חמרא נמי מסי להו".
ובמסכת בבא מציעא דף עז ע"א:
"כי קאמר רבא באכלושי דמחוזא, דאי לא עבדי חלשי".
