טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

הני מילי פרי, אבל אילני הויין ליה בנים מרובין שנאמר בניך כשתלי זיתים – זית אירופי

"הרואה זיתים בחלום, זוטרי פרי ורבי וקאי עסקיה כזיתים, והני מילי פרי, אבל אילני הויין ליה בנים מרובין, שנאמר בניך כשתלי זיתים וגו'. איכא דאמרי: הרואה זית בחלום שם טוב יוצא לו, שנאמר זית רענן יפה פרי תאר קרא ה' שמך. הרואה שמן זית בחלום יצפה למאור תורה, שנאמר ויקחו אליך שמן זית זך" (ברכות, נז ע"א).
 

שם עברי: זית אירופי     שם באנגלית: Olive     שם מדעי: Olea europaea


נושא מרכזי: מה מסמלים שתילי הזיתים? 

לריכוז המאמרים שנכתבו על הזית האירופי הקש/י כאן.

על פי הזיקה שערך רבי חייא בר אבא בין ראיית עץ זית בחלום לבין העתיד הרמוז בו נוכל להסיק שהזית מסמל ריבוי בנים מסביב שולחן אביהם. מסביב בסיסו של עץ בוגר מתפתחים יחורים המסמלים את הדור הבא (תמונה 1) ואולי לכך כוונת הפסוק המובא בסוגייתנו: "... בניך כשתלי זיתים סביב לשולחנך" (תהילים, קכ"ח ג'). בירושלמי ובמפרשים אנו מוצאים הצעות נוספות למה שמסמלים שתילי הזיתים. בירושלמי (וילנא, כלאים, פ"א, הל' ז') נאמר: "מה זיתים אין בהן הרכבה. אף בניך לא יהא בהן פסולת". הסבר זה לכאורה בעייתי שהרי הזיתים נוחים להרכבה. ייתכן והכוונה לכך שבתקופה הרומית ביזנטית לרוב לא נהגו להרכיב זיתים לשם השבחתם. ממספר מקורות חז"ל ניתן להסיק כי בדרך כלל השתמשו בגרופיות או ייחורים(1). לשם ריבוי הזית ולא נזקקו להרכבה (ראו עוד במאמר "זיתים לקוץ מניח שתי גרופיות" (בבא בתרא, פ ע"ב). אומנם בספרות החקלאית הרומית נזכר תהליך ההרכבות בזיתים, אך חקלאים יהודים נמנעו מכך בשל איסור כלאיים.

הטענה שבתקופת חז"ל מיעטו להשתמש בהרכבה עומדת בפני קושי משום שהתברר שחלק ניכר מבין העצים העתיקים בארץ, בני עשרות ואלפי שנים, מורכבים. בבדיקה של אוכלוסיות זיתים עתיקים בשטחי ישראל כולל יהודה ושומרון, הושוו, בעזרת סמנים מולקולריים, נוף העץ וסורי הגזע (חזירים) המייצגים את הפרופיל הגנטי של השורשים. מבדיקה זו עלה שהפרופיל הגנטי של שני חלקי העץ אינו זהה דבר המעיד על הרכבה. יתכן כי מסיבות שונות דווקא עצי הזית המורכבים הם אלו ששרדו לאורך השנים ואין הם מייצגים את הנוהג הכללי בתקופת המשנה והתלמוד. יתכן גם כי העצים אשר נבדקו הם מתקופות מעט מאוחרות לימי המשנה והתלמוד (מוסלמית קדומה ואילך) אשר אז הרכבת זיתים היה הנוהג המקובל יותר. יש לציין שבעקבות התפתחות שיטות ההשרשה בעת החדשה הפך הזית לאחד מגידולי המטע הבודדים כיום שעציו אינם מורכבים.

השוואה נוספת לשתילי זיתים אנו מוצאים ברד"ק בתהילים המציין את העובדה שהזית ירוק עד: "... ועוד המשילם לזיתים, כי עץ הזית יהיה עלהו ירוק ולח כל ימות השנה, כך הם יהיו בהודם וּבְיָפְיָם ובמעשים טובים".

תמונה 1. עץ זית ומסביבו יחוריו

תמונה 2. כרם זיתים ממערב לציפורי          צילם: שי לביא		תמונה 3. צילם: שי לביא

(1)  כלומר ייחור הבוקע מבסיס הגזע או השורש שנהגו להסיר ולהשריש במקום אחר. במשנה בבא בתרא (פ"ה מ"ג): "המוכר ... זיתים לקוץ מניח שתי גרופיות".

מקור עיקרי:

ע. לונדון, 'סוגיות חקלאיות במטע בתקופת המשנה והתלמוד לאור מקורות חז"ל והספרות הקלאסית. פרק הזית. תשס"ט, חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת בר אילן, רמת גן. לקריאה לחץ כאן.

לעיון נוסף:

זית אירופי בצמח השדה.
א. דג וחבריו, 'ההסטוריה של גידול זיתים בישראל', יער, גיליון 19, דצמבר 2020.

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.