הפקעת קידושין / יבמות קי ע"א
הרב ירון בן צבי
דף יום-יומי, תורת הר עציון
סוגייתנו עוסקת בדין הפקעת קידושין. סוגיה מקבילה, העוסקת גם היא בדין זה, מופיעה במסכת בבא בתרא (מח ע"ב), ואף שם מופיעה הלשון "הוא עשה שלא כהוגן לפיכך עשו עמו שלא כהוגן, ואפקעינהו רבנן לקידושיה מיניה". במסכת גיטין (לג ע"א) מופיעה הפקעת קידושין, אך בניסוח שונה במעט: "כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש, ואפקעינהו רבנן לקידושין מיניה".
נראה כי הניסוחים השונים משקפים שוני מובהק בין הסוגיות: סוגייתנו והסוגיה במסכת בבא בתרא עוסקות בקידושין שנעשו באופן המנוגד לדרך הראויה על פי חכמים, ואילו במסכת גיטין מדובר בתקנה שנועדה להחליף גירושין ולמנוע עגינות. ייתכן גם שבמסוגייתנו ובמסכת בבא בתרא הקידושין כלל לא חלו בפועל, ועל כן נאמר "הוא עשה שלא כהוגן" ואין שימוש בלשון 'קידושין', בניגוד לסוגיה שבמסכת גיטין.
אולם מדוע נזקקת סוגייתנו להזכיר את דין הפקעת קידושין? סוף סוף, מדברי רב פפא אנו למדים שבנרש הבעל נושא את האישה ורק אחר כך מושיבים אותה על כיסא הכלה, ואם כן – הרי שהיא אשת איש לכל דבר ועניין, וברור שקידושין של אדם אחר אינם תופסים בה!
ייתכן לומר שדבריו של רב אשי הובאו מן הסוגיה במסכת בבא בתרא, הדנה במי שאכן עשה שלא כהוגן ולכן הפקיעו חכמים את קידושיו, והגמרא בסוגייתנו מבקשת לומר שגם אלמלא היה מנהג זה בנרש היה ראוי להחיל את הדין שבמסכת בבא בתרא ולהפקיע את קידושי החוטף.
