דרכון הוא סימן לזיהוי נפטר?
הרב דב קדרון
יבמות קכ ע"א
כאשר אנשים מעידים שאדם מת, כדי להתיר לאשתו להינשא לאיש אחר צריכים להיות בטוחים שאכן האדם שראו מת היה בעלה של אותה אשה. אם לא ראו את פניו, אלא רק סימנים בגופו או בכליו – אין זו ראיה שהוא אותו האיש, כי יכול להיות אדם אחר עם אותו סימן בגופו, ואת הכלי ייתכן שההרוג שאל מבעלה של האשה. אמנם כאשר מדובר על כלים שאנשים לא משאילים בדרך כלל – אפשר לסמוך על סימני הכלי, כמו למשל חמור שיש על גבו אוכף, אפשר להניח שזהו האוכף של החמור הזה, ולא העבירו אותו מחמור אחר.
הפוסקים האחרונים נחלקו בקשר לאדם שנמצא מת, ומצאו בכיסו דרכון, האם אפשר לצרף זאת לראיות אחרות, ולסמוך על כך שזוהי גם ראיה שהוא האיש בעל הדרכון.
כמה מגדולי האחרונים סבורים שניתן לצרף זאת, כגון הנודע ביהודה (אה"ע מהדו"ת סימן מו), רבי עקיבא איגר (ח"א סוף סימן קז), האחיעזר (סימן יב).
אולם בשו"ת דברי חיים (ח"ב סימן מז) כתב שאמנם אנשים לא משאילים דרכון, אולם בדרך כלל הדרכון נמצא בכיס של בגד, וייתכן שבעל הדרכון השאיל את הבגד לאדם אחר ושכח את הדרכון בו, לכן, אין אפשרות לסמוך על דרכון שנמצא בכיסו של הרוג כדי לזהות אותו בוודאות כבעל הדרכון.
