הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי

הרב אברהם בלס, מכון הירושלמי

כתובות ד ע"ב

תלמוד בבלי כתובות ד, ב וה, א:

"אמר מר: בין כך ובין כך, לא יבעול לא בערב שבת ולא במוצ"ש. בשלמא בערב שבת, משום חבורה, אלא במוצאי שבת אמאי לא? ... אלא אמר רבי זירא: גזירה שמא ישחוט בן עוף".

מסוגיה זאת עולה שיש איסור להתחתן במוצאי שבת, כיוון שאם נתיר חתונה במוצאי שבת מתוך שאדם יהיה טרוד בהכנת סעודת החתונה הוא יבוא לחלל שבת.

לעומת זאת, בתלמוד הירושלמי (כתובות א, א):

"שוין שאינה נישאת לא בערב שבת ולא במוצאי שבת לא בערב שבת מפני כבוד שבת ולא במוצאי שבת חברייא אומרין מפני הטורח ר' יוסי אומר מפני כבוד שבת".

לדעת הירושלמי אין חוששין לחילול שבת, אלא הבעיה היא מפני הטורח שכנראה הכוונה היא שיהיה טרוד בשבת כיצד להכין את החתונה ואז יש כאן פגיעה בעונג שבת, או אולי בגלל שזה שבת הוא לא יטרח בסעודה שגם זה דבר לא תקין.

על כל פנים הדעה השנייה היא מפני כבוד שבת. דעה זאת שייכת גם בכבוד שבת. פירוש הדברים הוא שמציאות בה אדם אוכל פחות מאשר הוא אוכל בשבת רגילה זאת פגיעה בכבוד שבת. אם אדם אוכל סעודת מצוה (שהיא סעודה מלאה) בערב שבת באופן טבעי הוא אוכל פחות בשבת, וכמו כן אם אדם יודע שיש לו חתונה במוצאי שבת ברור שהוא יאכל פחות בשבת כדי שיאכל לתיאבון בסעודת המצווה שבמוצאי שבת. הרעיון המרכזי לדין זה של איסור הנישואין במוצאי שבת הוא ההקפדה של הירושלמי בנושא כבוד השבת.