|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
דברחא ולא שריק אסור – עז הבית
"... והשתא דאמר מר: כל מידי דקשי ליה זיקא לא מגלו ליה, האי בשרא דגדיא ושריק שפיר דמי, דברחא ולא שריק אסור, דגדיא ולא שריק, דברחא ושריק, רב אשי שרי, ורב ירמיה מדיפתי אסיר וכו'" (שבת, יח ע"ב).
פירוש: וְהָשְׁתָּא [ועכשיו] שאָמַר מָר [החכם] כי כָּל מִידֵי דְּקָשֵׁי לֵיהּ זִיקָא [דבר שקשה, שמזיקה לו הרוח] לָא מְגַלִּי לֵיהּ [אין מגלים אותו], אפשר לומר כי הַאי בִּשְׂרָא דְּגַּדְיָא וּשְׁרֵיק [אותו בשר של גדי ששמים אותו בתנור ששפתו סתומה בטיח] שַׁפִּיר דָּמֵי [יפה נחשב, מותר], שבשר הגדי ממהר להתבשל וגם פי התנור סתום, ואין לחשוש שמא יבוא לחתות. דְּבַרְחָא וְלָא שְׁרִיק [בשר של תיש ואין שפת התנור סתומה בטיח] אָסוּר [אסור]. עד כאן דובר במקרים שדינם ברור, ואולם דְּגַּדְיָא וְלָא שְׁרִיק [בשר של גדי ואין שפת התנור סתומה טיח], או דְּבַרְחָא וּשְׁרִיק [של תישופת התנור סתומה] בכך נחלקו, רַב אַשִׁי שָׁרֵי [התיר], וְאילו רַב יִרְמְיָה מִדִּיפְתִּי אָסֵיר [אסר] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
|
