לע"נ סבתנו מלכה טויבע בת הרב יעקב לייב

הגדרת אדם כאחד מאנשי העיר / הרב עופר לבנת

פורסם בעלון השבועי חמדת ימים - ארץ חמדה

השבוע בדפי הדף היומי, אחד הנושאים בהם הגמרא דנה הוא הלכותיה של "עיר הנידחת". אם עיר שלימה ר"ל עובדת עבודה זרה, שונה דינה מדינו של יחיד העובד עבודה זרה. לכן מעלה הגמרא את השאלה מתי עובר אורח השוהה בעיר מוגדר כאחד מאנשי העיר. הגמרא קובעת שהדבר תלוי באיזה הקשר. להיות מוגדר כחלק מאנשי העיר בנוגע להלכה של עיר הנידחת, די שאדם ישהה שלושים יום בעיר. לעומת זאת, על מנת לחייב אדם להשתתף בהוצאות השמירה על העיר, כגון בניית חומה, צריך שהות של 12 חודשים.

המשנה בבבא בתרא (ז עמוד ב) מוסיפה כי אם אדם קנה בית דירה בעיר, מיד הוא מוגדר כאחד מאנשי העיר. נמצא שעל מנת להיות מוגדר כאחד מיושבי העיר לעניין החובה להשתתף בהוצאות השמירה על העיר, אדם צריך לגור בעיר 12 חודשים או לקנות דירה בעיר.

הראשונים נחלקו אם תנאים אלו הם הכרחיים. לפי הריב"ש (סימן תעה), התנאים האלו רק מראים על הרצון של האדם להשתקע בעיר. אך אם ברור שאדם עבר לעיר על מנת להשתקע בה, גם אם עדיין לא שהה 12 חודשים ולא קנה דירה עליו להשתתף בהוצאות. לכן גם אם הוא שכר דירה ל-12 חודשים די בכך. לעומת זאת, המרדכי (בבא בתרא תעז) סובר שרק כאשר אדם קנה דירה או גר בפועל 12 חודשים הוא מוגדר כאחד מיושבי העיר. לפי שיטתו, אין די בכוונה להשתקע אלא צריך לעשות מעשה משמעותי המראה על כך
.

סיכום ופסיקה:

השולחן ערוך (קסג, ב) פסק שאדם שגר בעיר 12 חודשים או קנה בה דירה עליו להשתתף בהוצאות השמירה על העיר. הרמ"א הביא את המחלוקת בין הריב"ש למרדכי אם גם אדם שידוע שרוצה להשתקע בעיר או ששכר דירה ל-12 חודשים מוגדר כאחד מיושבי העיר. עוד כתב הרמ"א, שאם יש מנהג בעיר בעניין זה, המנהג הוא אשר קובע.

To the article in English