תוריתא דנהמא
ברכות לז ע"ב
"מברך עליו המוציא לחם מן הארץ. אמר רבא: והוא דאיכא עליה תוריתא דנהמא (רש"י: תואר מראית הלחם)".
למה נצרך לברכת המוציא שיהיה למזון הדגן תואר של מראית לחם? במה שונה הלחם מגריסים או דייסה, הרי השביעה בכולם זהה והתזונה בכולם זהה?
אלא למה הדבר דומה, למלך רם ובעל תהילה שחשקה נפשו לנוחיותו לדור בשטחי האחו בשדה צריפונים ואוהלים. הוא חימם אותם בימות הגשמים וצינן אותם בימות החמה, עד שנעשו ממש כארמונו. והוא ייפה אותם והכניס בהם כל מיני מזונות מלכים ואמצעי נוחות.
אמרו לו יועציו, אדוננו המלך! מקום המגורים הזה, אכן נח הוא מאוד, מזג האויר בו נפלא ותענוג לשהות בו. אך דבר אחד חסר בו. כבוד. נתיניך מביטים לעבריך ומכבדים אותך וממליכים אותך. והיה כאשר יראוך דר בשדה כאחד מפשוטי ארץ, הם יזלזלו בכבוד מלכותך, עד שיפרו את כל צויך.
וכך קביעות סעודה על הפת. לא רק שובע ותזונה יש בה, אלא גם חשיבות.
