במה היה הרב קוק מומחה?
הרב דב קדרון
כתובות מג ע"ב
האמורא שמואל מכונה בגמרא: "שקוד", ומסביר רש"י שהוא נקרא כך על שם שהלכה כמותו בדיני ממונות, והוא שוקד על דבריו לאומרם כהלכה.
הראב"ן (שאלות ותשובות (בתחילת הספר) סימן צה) מסביר ש"שקוד" הוא כמו פרי השקד, שממהר לצאת, וכך גם שמואל שהיה שקדן נקרא כך על שם שהיה מהיר למצוא הדין. הוא מוסיף להקשות מהנאמר במשנה (סוטה מט,א) שמשמת בן עזאי בטלו השקדנים, ואין ייתכן ששמואל שהיה אחרי בן עזאי נקרא "שקדן".
תירוצו הוא ששמואל היה שקוד בדיני ממונות, ובן עזאי בלימוד תורה באופן כללי, ולא היה שמואל בתורה כמו בן עזאי.
נמצא שלפי שני הפירושים, של רש"י והראב"ן, התמחותו של שמואל הייתה בדיני ממונות, ומשום כך נפסק להלכה כמותו.
העניין הזה מובא על ידי הגאון האדר"ת זצ"ל בהסכמותיו על ספר כורת הברית וזו לשונו: "ומצאנו לרבותינו ז"ל שהיו מצוינים במקצוע אחד יותר מחבריהם [עיין ברכות כ, מו"ק כ"ח, ע"ז ד, ב"ק ל"ט נ"ג, ב"מ ס"ו, פ"ו ע"א, חולין כ"ב, גיטין ה א] ומהאי טעמא קבעו חכמים הלכה כמותם.
כלומר, שאם תלמיד חכם אחד התמחה במקצוע מסוים יותר מאחרים – יש לקבוע שהוא המומחה באותו תחום, והלכה כמותו, ויש להוסיף שמשום כך יש לקבוע הלכה כמרן הרב קוק זצ"ל בענייני ההשקפה על מאורעות הזמן של כלל ישראל והגאולה, כי לא היה דומה לו בהתמחותו ובהעמקתו בעניינים אלו בדורות האחרונים.
