שבעים פנים (ושבעים סברות) לתורה / רפי זברגר

כתובות נו ע''א

הקדמה 

הגמרא עדיין דנה בשאלה האם הלכה כרבי אלעזר בן עזריה במשנה או לא. נזכיר כי רבי אלעזר חולק על תנא קמא וסובר כי גובים את תוספת הכתובה רק לאחר הנישואין, אך לא אחרי האירוסין. סברתו נובעת מאומד דעת בדעתו של הבעל, אשר התכוון לתת תוספת זו רק לאחר הנישואין, למרות שכתבה בפועל כבר לפני האירוסין.
בדף הקודם הובאו שתי דעות אמוראים, רב ורבי נתן, אחד פסק כרבי אלעזר בן עזריה והשני לא, לא נאמר מי אומר מה. כיוון שמצאנו כי רבי נתן נוקט בשיטת אומד, סברה הגמרא בתחילה כי רבי נתן הוא זה שפסק הלכה כרבי אלעזר בן עזריה, אך בשלהי הדף הקודם נוכחנו ללמוד כי גם רב סובר שיש אומד לכן משנה הגמרא בתחילת הדף שלנו את הכיוון.
 

הנושא

אלא תרוייהו אזלי בתר אומדנא, מאן דאמר הלכה - שפיר, מאן דאמר אין הלכה - הכא נמי אומדן דעתא הוא, משום איקרובי דעתא הוא, והא איקרבא ליה דעתא.
תשובת הגמרא מעניינת וקובעת כי אמנם שני האמוראים (רב ורבי נתן) סוברים שעושים אומדנא, ומחלוקתם היא איזו אומדנא עושים. למאן דאמר הלכה כרבי אלעזר בן עזריה ברורה האומדנא, על כך דברנו בקטע הקודם, וזוהי אומדנא שהחתן התכוון לתת תוספת כתובה רק אחרי הנישואין. למאן דאמר שאין הלכה כרבי אלעזר בן עזריה אומדים אחרת את דעתו של החתן. האומדנא מסתמכת על עצם הוספת סכום לכתובה, עובדה המעידה על כוונת החתן להראות לארוסתו את חיבתו אליה כבר עתה, ולכן אמנם כוונתו הייתה כי גם תוספת כתובה תחול מזמן האירוסין.
עתה יש ''דיון סוער'' בין החכמים האם יש לפסוק כרבי אלעזר בן עזריה או שמא לא.
יתיב רב חנינא קמיה דרבי ינאי וקאמר: הלכה כרבי אלעזר בן עזריה, אמר ליה: פוק קרי קראך לברא, אין הלכה כרבי אלעזר בן עזריה.
רבי חנינא היה בקיא בתנ''ך וכאן הוא פסק לפני רבי ינאי כי הלכה כרבי אלעזר בן עזריה. הגיב רבי ינאי ואמר לו שיצא מבית המדרש ושם ידרוש בתחומים שהוא בקיא בהם (פסוקי התנ''ך) ואל יפסוק הלכות בתחומים שאינו בקיא בהם, שלפי דעת רבי ינאי אין הלכה כרבי אלעזר בן עזריה.
אמר רב יצחק בר אבדימי משום רבינו: הלכה כרבי אלעזר בן עזריה.
רב יצחק הצטרף לדעה הסוברת כי אמנם הלכה כרבי אלעזר בן עזריה.
אמר רב נחמן אמר שמואל: הלכה כרבי אלעזר בן עזריה, ורב נחמן דידיה אמר: אין הלכה כרבי אלעזר בן עזריה, ונהרדעי משמיה דרב נחמן אמרי: הלכה כרבי אלעזר בן עזריה.
שלש דעות הקשורות לרב נחמן. הראשונה נאמרה על ידו בשם שמואל: הלכה כרבי אלעזר בן עזריה. לגבי דעת עצמו של רב נחמן יש מחלוקת בגמרא: יש סוברים כי רב נחמן פוסק שאין הלכה כרבי אלעזר בן עזריה, ובנהרדעי אמרו בשמו של רב נחמן שהלכה כרבי אלעזר בן עזריה.
ואף על גב דלט רב נחמן ואמר: כל דיינא דדאין כרבי אלעזר בן עזריה הכי והכי תיהוי, אפילו הכי הלכה כרבי אלעזר בן עזריה. והלכה למעשה כרבי אלעזר בן עזריה.
עוד מימרא הקשורה לרב נחמן המספרת כי הוא קילל כל דיין אשר פסק כרבי אלעזר בן עזריה. למרות כל זאת, מסיימת הגמרא בשתי מימרות שהלכה אמנם כרבי אלעזר בן עזריה, ואף יש להורות כך הלכה למעשה (ואין אומרים הלכה ואין מורים כן). 
 

מהו המסר

• מסקנת הגמרא לגבי מחלוקת האמוראים, והאמירה כי שניהם סוברים דין אומד, מלמדת אותנו דבר חשוב בחיים. ניתן לתת סברה טובה לכל אחד משני צדדים החולקים זה על זה. כל אחד חושב כי דעתו היא הנכונה, והסברה נוטה לצידו, אך למעשה, יש הסבר לא רע בכלל גם לצד השני.
ידועה האמרה ''שבעים פנים לתורה'' (במדבר רבה י''ג, ט''ז), ולכל אחד משבעים הפנים יש סברה טובה העומדת מאחוריה, ולמרות זאת יש ששים ותשע פנים אחרות, ... שגם להן יש סברות טובות.
דבר זה מלמדנו להתייחס בכבוד רב לדעה החולקת עלינו, לא לזלזל וחס וחלילה לא לפגוע בצד השני. יש מקום רב לנסות להבין את סברת השני, ולשקול היטב מה מבין הסברות יותר קרובה לשכל שלנו, ולפי זה לנהוג.
• מה פשר הסערה בבית המדרש ביחס לדעתו של רבי אלעזר בן עזריה? מדוע הנושא כל כך טעון, מדוע רבנים מתייחסים בחומרה למי שפוסק כמותו? וזאת עד כדי הרחקת רבנים מבית המדרש הסוברים כמותו, או אפילו מקללים דיינים הפוסקים כמו רבי אלעזר בן עזריה! יש אלפי מחלוקות בש''ס ולא מצאנו ברובם התייחסות מעין זו.
ננסה להסביר זאת בכמה אופנים:
o בזמנם היה פער זמן לא קטן בין האירוסין והנישואין (שנה ואף יותר), עובדה שיצרה בעיות ושאלות, וזו אחת מהן: האם מגיע לארוסה תוספת כתובה (אם בעלה גרשה או שהוא נפטר) כבר משלב האירוסין או רק מזמן הנישואין. רבי אלעזר בן עזריה ייצג את הדעה כי דעת הבעל בעיקר על הנישואין ולא כבר משלב האירוסין, וחכמים כנראה רצו לתת תוקף ומשמעות גדולה לקשר בין בני הזוג כבר משלב האירוסין, לכן הייתה ''תקיפות'' גדולה נגד דעתו של רבי אלעזר בן עזריה.
לפי הסבר זה נלמד מכאן כי כאשר יש לנו מסר חשוב להעביר וללמד, ויש לו מתנגדים לא קטנים, הרי שיש לנקוט בתקיפות מסוימת כדי להחדירה ולהפנימה לליבותיהם של האנשים.
o אולי יש מקום לומר כי שורש העניין לא בהכרח נוגע לשאלה הספציפית כאן, אלא יחס כלפי החכם – רבי אלעזר בן עזריה. כזכור, הוא מונה לנשיא, מחליף של רבן גמליאל, בהיותו צעיר מאוד, והוא רק בן שמונה עשרה שנה. במסגרת תיאור ההיסטורי של חילופי גברי במסכת ברכות, מסופר שם כי הוא פתח את דלתות בית המדרש ביום היכנסו לתפקיד, והצטרפו מאות תלמידים שלא נכנסו קודם לכן מכיוון ש''לא היה תוכם כברם'', שהרי רבן גמליאל הנשיא הקודם, לא הסכים שהם ייכנסו לתוככי בית המדרש. חילופי גברי אלו היו בעצם ''הפיכה'' כלפי רבן גמליאל, והורידו אותו מגדולתו בעל כורחו, עקב השפלתו את רבי יהושע, אחד מגדולי החכמים באותה תקופה.
לאור זאת, ניתן לומר כי היו משקעים לא קטנים בכל המהלך הזה, ובוודאי לא מעטים ''שמרו אמונים'' לרבן גמליאל, הנשיא הקודם. אולי אותם משקעים הם אלו שיצרו התנגדות לא קטנה לפסקו של רבי אלעזר בן עזריה אשר חלק על תנא קמא במשנה.
המסר שלנו הוא להתייחס לכל שאלה רק ביחס לנושא עצמו ולא בהתייחסות כלפי הדוברים.


לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
ולרפואה שלמה של חברי -  נפתלי צבי בן יהודית.
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]