הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי
הרב אברהם בלס, מכון הירושלמי
כתובות סב ע"א
התלמוד הבבלי בכתובות סב מביא את המשנה שאומרת שאדם יכול ללכת ברשות אשתו חודש למקום אחר.
ההבלי מביא שלפי רבי יוחנן זה נלמד מכך ששלמה המלך אומר לפועלים שבנו את המקדש תעבדו חודש אחד ואז תהיו בביתכם חודשיים..
התלמוד הירושלמי מביא דבר מדהים ואומר שגדולה פריה ורביה יותר מבית המקדש.
(ראוי לציין שלרש"י הסיבה שהבעל חוזר זה שלא יהיה הרהורי עבירה)
התלמוד הירושלמי מלמד אותנו שלא נחשוב שצריך לברוח למקדש תמיד ולהתנתק מהחיים הבריאים עם האשה. ולכן גדולה פריה ורביה יותר מבניין המקדש.
התוס ראש בכתובות סב א לומד מהירושלמי שגם אם האשה רוצה שבעל ישאר יותר הוא צריך לחזור..ולא כמו ר"ש משאנץ שאומר שאם רשה רוצה בעלה יכול להיותר יותר מחוץ לבבית.
לאור ירושלמי זה נבין מדוע כל סיפורי הבבלי על תנאים כמו רבי עקיבא ועוד.. שהשאירו את נשותיהם והלכו ללמוד תורה אינם מופיעים בירושלמי..
הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי
הרב אברהם בלס, מכון הירושלמי
כתובות סב ע"ב
התלמוד הבבלי מספר על נישואי רבי עקיבא ואשתו
תלמוד בבלי כתובות סב, ב:
"ר"ע רעיא דבן כלבא שבוע הוה, חזיתיה ברתיה דהוה צניע ומעלי, אמרה ליה: אי מקדשנא לך אזלת לבי רב? אמר לה: אין. איקדשא ליה בצינעה ושדרתיה. שמע אבוה אפקה מביתיה, אדרה הנאה מנכסיה. אזיל יתיב תרי סרי שנין בבי רב. כי אתא, אייתי בהדיה תרי סרי אלפי תלמידי".
במסכת נדרים ישנו סיפור די דומה עם כמה הוספות והבדלים ושם מובא בין היתר שרבי עקיבא אומר שאם היה באפשרותו הוא היה קונה לאשתו תכשיט ירושלים של זהב
תלמוד בבלי נדרים נ, א:
עלמא. ר' עקיבא איתקדשת ליה ברתיה (דבר) דכלבא שבוע, שמע (בר) כלבא שבוע אדרה הנאה מכל נכסיה, אזלא ואיתנסיבה ליה. בסיתוא הוה גנו בי תיבנא, הוה קא מנקיט ליה תיבנא מן מזייה, אמר לה: אי הואי לי, רמינא ליך ירושלים דדהבא.
בתלמוד הירושלמי מובא שרבי עקיבא קנה לאשתו, בפועל, תכשיט של ירושלים של זהב ( מעניין שכתוב שהוא עשה ולא קנה. הירושלמי מדגיש את כוח היצירה של רבי עקיבא).
תלמוד ירושלמי שבת ו, א:
"מעשה בר' עקיבה שעשה לאשתו עיר של זהב. חמתיה איתתיה דרבן גמליאל וקניית בה. אתת ואמרת קומוי בעלה. אמר לה הכין הווית עבדת לי כמה דהוית עבדה ליה דהוות מזבנה מקליעתא דרישא ויהבה ליה והוא לעי באוריתא".
מקור זה של הירושלמי מרחיב את מסירות הנפש של אשתו של רבי עקיבא. אשתו של רבי עקיבא מכרה את שערות ראשה כדי שיהיה לבעלה כסף לממן את שכר הלימוד שלו.
